קרה לכם שלעיתים האמונה הכי חזקה שלכם באופן הנהגתו של מלך העולם נמצאה כעומדת דווקא כנגד הנהגתו של מלך העולם? אולי אז גם גיליתם כמה קשה לוותר על אמונה קיימת לטובת אמונה מבוררת יותר?
ואז מזדנבת לה בחשאי שאלה סמויה מעומק הלב – האם יש בקרבנו אמונה שמבחינתנו הינה צודקת יותר מאמתתו של בורא עולם? שמא התקבענו על אמונתנו עד כדי שהאמת מכאיבה לנו מידי מכדי להכילה?
יש לנו מורה ללמוד ממנו – אברהם אבינו אבי המאמנים מאמין שבורא עולם ישפיע בן לחייו. ממשיך דרך. הבן מגיע.. ואף מוקם "בית ספר" עם הוראה ברורה – לא הורגים בנים לשם עבודה זרה! ההנהגה ברורה.. הדרך סלולה..
לפתע מגיע ציווי משמיים – "על הבן לעלות לעולה! מחר בבוקר מוקדם! אין להתמהמה…"
מתנפץ "בית הספר" שהקים אבא אברהם. דגל מלחמתו לכאורה מורד והרי הוא עצמו הולך להקריב את בנו לעולה. הולך לו הבן. הולכת לה הדרך הטוויה. . והכול- קבל עם ועדה!
אברהם מתבלבל? נלחם? נשבר? מתרסק? מנסה להתווכח? לשכנע ש"אולי בכול זאת" ? ממש לא! אפילו לא לשנייה.. אפילו לא לכדי הרהור..
מה מחזיק אותו? איך נלמד ממנו?
לאבא אברהם יש משהו שהוא מעל הכול – קשר ישיר עם בורא עולם! שום דעה, הבנה, דרך או אמונה, לא עומדת בינו לבין אבא שבשמיים. גם לא הבן היחיד .. גם לא האמונה הצרופה והדרך הסלולה …..
גמישות והכלה – אף למה שמפרק "דרך אמת" ידועה וחזקה – זורמים בעורקיו של העומד בעשרה ניסיונות בגבורה. …
על כן אף אנו בניו יכולים לעמוד בלב אמיץ מול בורא עולם ולומר – "אבא שבשמיים, לא ניתן לשום דבר לעמוד בינינו לבינך. אנו הולכים רק אחריך! גם כאשר הדרך מאוד לא ברורה! גם כאשר אתה מפרק כול מבנה וכל "אמת" שעליה עמדנו לפני שנייה! וגם כאשר אנחנו לא מבינים דבר!"…
