תיקון מידת החסד שבנו

סיגל אהביאל

מיד לאחר הפסח מתחילה ספירת העומר שתמשך שבעה שבועות.

זוהי ההזדמנות לניקיון פנימי בכדי שנגיע ביום החמישים לחג השבועות נקיים וראויים להכיל את אור התורה בנפשנו.

אמנם יצאנו ממצריים בליל הסדר אבל באמת מצד הדין עדיין איננו נקיים דיינו כדי להיכנס ל"ארץ ישראל" שהיא תיקון המדמה – האמונה השלמה בבורא והידבקות במידותיו.

שאריות 'מצריות' עדיין מקננות בנו.

אומרים חז"ל שכול יום בספירת העומר שווה בערכו לשמונה ימים בימות השנה הרגילים.

מה שנשיג בימים אלו ילך איתנו לכול השנה ובעצם לכול החיים.

 

ספירת העומר שמה מרמז על הספירות שבהן ברא ה' את העולם.

ראויה כול אחת מהספירות שתאיר כספיר ויהלום

 

 

אז מתחילים?

 שבוע ראשון מוקדש לצחצוח מידת החסד שבנו.

 

 חסד שבחסד – עד כמה החסד שלנו באמת מיועד עבור אחרים ולמילוי צרכיהם ועד כמה יש בו סיגים של מטרה להרגיש טובים ו'בעלי חסד מדהימים'?

עד כמה בחנו שהנתינה שלנו מילאה את הלב של אחרים ולא היתה חיצונית ושטחית?

 

 

 גבורה שבחסד – עד כמה שאנחנו מסוגלים להתגבר, לשים לעצמנו גבול ולוותר על הנוחות שלנו כדי להתחשב בצרכיהם של אחרים?

או שמא אנחנו דורשים שאחרים בלבד יוותרו על הנוחות שלהם עבורנו?

 

 תפארת שבחסד – עד כמה שקלנו את החסד שלנו בפלס האמת?

האם אנחנו נותנים יותר מידי אולי מפחד שיכעסו או יעזבו אותנו?

אולי לא נותנים עד כמה שאנחנו באמת מסוגלים כדי לא להרגיש מנוצלים ומוקטנים?

 

 נצח שבחסד – עד כמה אפשר לסמוך עלינו ועל החסד שלנו ועד כמה הוא קפריזוני?

רק כשנוח 'בא לנו' ונעים לנו אנחנו נותנים?

האם  לקחנו אחריות על הנתינה שלנו שתהיה יציבה ותמידית?

 

 הוד שבחסד – עד כמה החסד שלנו נעשה מכול הלב ובאופן מהודר, בהרגשה נעימה עבור האחר ועד כמה הוא רק כדי לצאת לידי חובה ומתיר את האחר בהרגשה לא נעימה?

ולהיפך – האם אנחנו מודים בפה מלא ובחיוך למי שטרח לתת לנו?

 

יסוד שבחסד – עד כמה אנחנו שומרים על גדרי הצניעות בנתינה שלנו?

האם אנחנו יודעים היכן לא ראוי לתת מפני שההלכה אוסרת עלינו לתת?

ולהיפך – האם אנחנו מצפים שיתנו לנו בלי סוף?

לא מסתפקים ולא מעריכים את מה שקיבלנו מאחרים?

 

מלכות שבחסד – האם החסד שלנו הוא 'שלנו' או שאנחנו יודעים שכול מה שיש לנו לתת הוא מתנה שניתנה לנו להעביר הלאה?

האם אנחנו מעריכים את החסדים שבורא עולם עושה איתנו כול יום?

האם אנחנו יודעים שהכול שלו ולא באמת 'מגיע' לנו שום דבר בדין ובזכות?

 

 

 

תיקון המידות היא הדרך לקרבת השם.

ניתן להיות תלמידי חכמים עצומים, למדנים מופלגים או מוצלחים ועשירים אך לא בזה נמדד האדם אלא בעידון המידות שלו ביחס בין אדם לחברו.

וכן בשל מידותיו נפתחים או נסגרים עבורו שערים בארץ ובשמיים.

 

תיקון המידות מר בתחילתו ומתוק מדבש באחריתו.

כול אחד יכול להתחיל ברגע זה בדרך אל תיקון מידותיו.

אין אדם שהוא כבר כל כך 'גס' שעבר זמנו לתקן את מידותיו.

 

 

יהי רצון שנזכה ללב טהור ומידות מאירות.

 מועדים לשמחה

סיגל אהביאל.

מוזמנים לשתף אחרים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מהספריה שלנו:
ice-creams-with-shells-beach
סיגל אהביאל
הקיץ בפתח ועימו 'רעש' רגשי ומחשבתי, שמחות ומפגשים מתוקים שאיתם מגיע גם, כן גם, פיזור יישוב הדעת…
carnival-mask-front-blurred-lights
סיגל אהביאל
לתחפושות בפורים מסר מאוד ברור – העולם הזה הוא תחפושת אחת גדולה! כי כשאנחנו מפנימים שכל העולם…
מחוסר שליטה לאור בהיר
סיגל אהביאל
 על דרך המליצה ניתן לומר שפורים הוא חג השחרור. הכיצד? כי בפורים מתבקש מאיתנו להמציא מתוכנו את…