מה באתר

כניסת חברים
שם:
סיסמא:
חדשות ועדכונים

 

 
לקריאת הכתבה שהתפרסמה על מרכז 'שיח הלב' בעיתון' משפחה' 
לחצי כאן

 

 

 

רבי נחמן אומר שבתוכך טמונות שלוש 'נקודות' התבוננות עצמית ושמכל אחת מהן את חווה את עצמך ואת הסובבים אותך באופן שונה.

 

הכירי בתרגיל ההרפיה המצורף את שלושת הנקודות שמשפיעות על היחסים שלך עם עצמך ועם העולם כולו.

 

תלמדי ליצור שיתוף פעולה בין שלושתן ולקבל מסר מבורא עולם שיוביל אותך אל האור גם ברגעים של חושך ואי בהירות.

 

https://drive.google.com/file/d/1dlUulA3B5e69CabFjPnX3t-WH5LrDi-p/view?usp=sharing

 

באהבה ובברכת קיץ בריא ושמח סיגל אהביאל

 

 

יקרה,

 

להתבונן על הקשיים שלנו בעיניים 'עליונות' ואולי גם קצת 'מרוחקות' מקנה לא פעם תמונת מצב רגועה יותר שמפיחה תקווה בתוך הצפיפות הרגשית.

 

  ההרפיה המצורפת מציעה לך לרכוש מבט עליון ואולי גם קצת אפילו 'אלוקי' על מה שעובר עליך.

 

תרכשי התבוננות חכמה ורחבה על מאורעות חייך.

 

  לצפיה ביוטיוב

https://youtu.be/dKE2K2YF3l0

 

להאזנה לחצי על הקישור https://drive.google.com/file/d/13V8PduCYJBJRDP161o2IIeDAvwaiwOZp/view?usp=sharing

 

 

מזכירה לך - הסדנה החד שנתית הייחודית שלנו תיפתח מיד אחרי החגים.

 

♥ תרכשי כלים מחודדים לצאת ממצוקות שתקועות בך שנים רבות.

 

♥ תקבלי הבנה בהירה על עצמך ועל יקירייך ותחווי חיבור סיפוק בקשר איתם.

 

♥ תכירי מפת דרכים מדוקדקת של הנפש ותדעי להתמודד עם אתגרים מתוך ביטחון ורגיעה.

 

אם את רוצה לחיות את חייך בעומק ובהירות מאירה את מוזמנת להצטרף אלינו

 

את יכולה לכתוב לנו במייל חוזר ahaviel@siach-halev.com

 

או להתקשר אלינו

 

058-4388613

 

  תתחילי ליצור שינוי שורשי שיחבר אותך ביציבות לאוצרות שבך.

 

 

  להשארת פרטים לחצי

 

 

https://siach-halev.ravpage.co.il/sofa2

 

 

להתרשמות והכרות עם שיטת 'הגשטאלט היהודי' ששידרגה לאלפי נשים את החיים

את מוזמנת למפגש 'על הספה' שיתקיים ביום שני יח' תמוז 28/6 בשעה 20:00 בzoom

 

 

להשארת פרטים ולהצטרפות לחצי

https://siach-halev.ravpage.co.il/sofa2

 

מחכה לך באהבה

 

מאמינה בך שתגיעי לכל הטוב שמחכה לך...

 

סיגל אהביאל

 

 

אור השם מאיר עלינו תמיד. גם כשהכל קורה "לא כשורה" גם שם מסתתר אור השם ומאיר עלינו מבעד למסך המאפיל.

 

עשרים אחוז בלבד מעם ישראל קיבלו את התורה מסיבה פשוטה.  מעטים היו אלו שהשכילו לראות את התקווה והאהבה מבעד לאכזריות, לרדיפות ולפחד מפני המצרים שהיו ועדיין מיצגים את כלל כל רשעי עולם שרודפים אותנו לכלותנו. 

 

 

 

חשוב שנבין שהמלחמה אינה על הגופים שלנו וגם לא על הרכוש שלנו ואפילו לא על האדמה הקדושה שלנו. המלחמה היא רק על הנפש שלנו. על האמונה. על השמחה. על הביטחון. את זה הם רוצים. 

 

ולכן הניצחון שלנו נרשם כאשר למרות הכל השמחה ממשיכה להחיות אותנו, וכאשר המבט שלנו נשאר יציב, חזק, ישיר, מאיר ובעיקר לא מפספס את נוכחות השם בכל מקרה ובכל מצב.

 

זה נכון, יש בנו חלקים שבוטחים ומכירים בנוכחות השם. ויש בנו גם חלקים 'הגיוניים' שלא מצליחים לספוג את הרעיון שיש כוח רוחני שמנהיג את העולם לטובה גם כאשר הכל נראה ממש 'לא טוב'.

 

אבל חשוב שנדע שהחלק המאמין שבנו הוא זה שיקבל בשמחה ובזרועות פשוטות את אור התורה בהיתגלות עלינו החג. והחלק שמתקשה להכיל את טוב השם גם במכה, הוא זה שיתקשה גם להכיל את אור התורה למרות שתינתן לו בקולות וברעמים.

 

ואנחנו.. אנחנו רוצים את כל חלקינו נוכחים בהר סיני ומקבלים את אור השם ותורתו. גם את העצמי המאמין וגם את העצמי המבוהל והלא בוטח.  

 

מה יעזור לנו לזכות לזה? 

 

כוח האמת. המוכנות להכיל את שני הקצוות הללו שבתוכנו. להסכים להכיר שיש בנו חלק מכווץ שלא מצליח להצליח להיות מאמין,

 

ולעטוף גם אותו. לתת גם לו מקום והכרה בי להיבה ממנו. 

 

לאפשר לו להרפות לרגע ולהכיל את העובדה שגם עליו מוקרנת אהבה משמיים ומאיתנו. שהוא, החלק המבוהל והמכווץ והלא מאמין שבנו, גם הוא אהוב. וגם לו יש תקווה.

 

כאשר נפנים שהשם מאיר גם על החלקים ה"כופרים" שבנו ושגם בהם יש אור מסתתר ושגם להם מחכה התורה כי גם הם חלק מהדרך אל הטוב המוחלט, המכווץ שבנו יתרחב. לו רק ינתן לו המקום לעצור ולהכיל את עצמו, תתגלה מתוכו אמת שבכוחה להכיל את הקצוות שמספרים שגם ברע יש טוב למרות ועל אף הכאב. 

 

התרגיל המצורף יעזור ליישם בפועל את הרעיון שלשני החלקים שבנו יש מקום אצל אבא שבשמיים. ושלכל חלקינו יש תקווה לאמונה, לריפוי, לשמחה ולאהבה..

 

באהבה ♥

 

סיגל אהביאל

 

 

https://drive.google.com/file/d/1u_yHVXXLBRlRkiOTNaq3WzifHMcAfA0g/view?usp=sharing

 

 

האסון שפקד אותנו כמשפחות וכעם, בציון הקדוש של רשב"י, קורא לנו לחשבון נפש מהול באהבה ויראה.

 

מצורף שיעור קצר לחיזוק הלב ודיוק הדעת - מה היא דרך התשובה המתבקשת מאיתנו עכשיו.

 

מוקדש לעילוי נשמתם של מ"ה הקדושים שחזרו למרומים ביום ל"ג בעומר.  

 

https://drive.google.com/file/d/1_KIqvxD0Lr7vA9KRPxsi0S5f1rcaDh6j/view?usp=sharing

 

שנזכה לגאולה ברחמים

 

 

מה שנצרך לנו יותר מכל כרגע הוא נחמה משמיים וגם את היכולת בתוכנו להכיל ולקבל אותה.

 

איך מתחזקים בהכרה שגם בתוך הכאב הגדול ביותר, נמצא השם יתברך ועל כן אין ייאוש ואין פחד כלל בעולם?

 

בהרפיה המצורפת, שהועברה בבית ספר שיח הלב להכשרת מטפלות בגשטאלט יהודי, תמצאי שביל שיוביל מעומק הכאב האישי שלך ועד להישענות על אבא שבשמיים.  https://drive.google.com/file/d/1aYwbD7wr3ffveVn3waFceDW3Gk3sDPVq/view?usp=sharing

 

 

 

הטלטלות שקורות עכשיו נוגעות בכל לב ובכל נפש. האם כבר עצרת לרגע כדי לשמוע מה ליבך אומר לך?

 

התרגיל המצורף מזמין אותך לשמוע את קולך הפנימי בעין הסערה וגם לזהות את המסר האישי מריבונו של עולם אליך.

 

https://drive.google.com/file/d/1SJIwz4vsDCswE3kMGtkFUG4LqE0BpS-M/view?usp=sharing

 

שנתבשר רק בשורות טובות ונתנחם נחמה שלמה.

 

 

לעיתים החיים כל כך מטלטלים שהאחיזה בנקודת העוגן הפנימי הטוב והשורשי שבנו כבר לא בנמצא.

בכוחו של מפגש עם עצמנו להחזיר אותנו את עצמנו, ואת עצמנו אל בוראנו.

מוזמנת לתרגיל הרפיה מתוך מפגש במרכז שיח הלב להכשרת מטפלות בגשטאלט יהודי -  שיפגיש אותך עם הטוב השורשי שקיים בך.

https://drive.google.com/file/d/1j0R1n-MlznN5JAwtha0Tf-F9HeeAPYc_/view?usp=sharing

 באהבה  

סיגל אהביאל

 

 

שיח הלב מציע לך משחק שהשיקו סיגל אהביאל ושירן תורג'מן

המשחק שיחבר את הילדים שלכם אל הטוב השורשי שבהם. המתנה המושלמת לפסח. לילדים לנכדים ולאחיינים. 

 

לרכישה ופרטים לחצו כאן

 

 

 

 

 

יש רגעים שממלאים אותך באור. לו ידעת לזהות מה היה בהם שמילא אותך באור אז גם יכולת לדעת מה היא נקודת החיסרון שלך ואיך למלא אותה באור מתוך עצמך בעצמך.

 

ואז תוכלי גם למלא אחרים באור הייחודי שלך שלא תלוי בשום גורם חיצוני.

 

מכאן שלהשקיע בעצמך משמעו לצמוח ולהצמיח אחרים.

 

בתרגיל ההרפיה תתחברי אל נקודת החיסרון הכי עמוק שלך ואל המילוי העצמי הכי פנימי שבך.                                                                                                                                                     https://drive.google.com/file/d/1eTRFxJjJe7oHo8MpR3QQ7usGde34OYAg/view?

                                                                                                                                                     https://drive.google.com/file/d/1eTRFxJjJe7oHo8MpR3QQ7usGde34OYAg/view?usp=sharing

 

 

 

 

הכירי את עצמך ברבדים הסמויים שלך

 

יקרה,

 

יש בך חלקים שמוכרים לך ושרק מחכים שתעצרי להקשיב להם ותתחברי אליהם..
וגם.. יש בך חלקים ממש לא מוכרים ואפילו מאוד סמויים שמייחלים להתבוננות העמוקה שלך שתחבר אותך אליהם.
שניהם את.. שניהם אף מדברים ביניהם בין אם שמעת את שיחם ובין אם לא..
עצרי.. הקשיבי.. הכירי את השיח הפנימי שבתוכך..
ההרפיה המצורפת תטעים אותך את מי שאת..
כל מה שצריך זה כמה רגעים של שקט. ומשם? תלכי אליך. מתי וכמה שתרצי...

 

להרפיה לחצי כאן

 

 

 

 

רגע לפני הגאולה הגלות מתגברת! / סיגל אהביאל

 

פרשת וארא מתחילה בתגובה של ה' לטרוניית משה רבינו "למה הרעות לעם הזה?"  מסוף פרשת שמות.

 

משה לא מבין איך זה יכול להיות שתחילת הבטחת הגאולה הופכת את הגלות לנוראית יותר מאי פעם.

 

ומשם אנחנו לומדים חוק רוחני שהפיל רבים וטובים בפח הייאוש. רגע לפני הגאולה, השינוי, הרווחה, ההצלחה והפריצה - התחושה מתגברת שבחיים לא נצא מהצער, מהצמצום, מהקושי ומהתקיעות.

 

כול עוד אנחנו שואפים לשינוי טוב בחיינו חשוב שנדע שהוא לא יגיע לפני שנתמודד עם ניסיון עסיסי לפניו.

 

ככה זה בכל תחום בחיים.  וככה יקרה גם בגאולה האחרונה.

והסיבה לכך היא פשוטה - רק כשממש ממש קשה, יש לנו שתי אופציות אפשריות:

אחת היא הייאוש והפספוס של הכל. והשנייה היא צעקה להשם מעומק מהלב והיא זו שפותחת את שערי הגאולה השלמה. גם אם היא חלקית עד לניסיון הבא וגם אם היא הגאולה האחרונה.

 

ועוד נקודה חשובה - ככל שהגאולה יותר שורשית ועמוקה כך הניסיון האחרון שלפניה הוא קשה ומטלטל יותר.

 

עשרים אחוז בלבד החזיקו מעמד ביציאת מצריים ובחרו באופציה הנכונה - צעקה ואמונה.

 

מסתבר שאין זו בחירה פשוטה. אבל אם היא כבר עומדת בפנינו סימן מובהק יהיה עבורנו - שיכול נוכל לה!

 

יהי רצון שנזכה להיות מאלה שנגאלים בגאולה האחרונה..

 

 

 

להסכים להיות את ולצמוח באמת

 

יקירתי!

כשאת מבינה, מזהה ומקבלת את רגשותייך האמיתיים לנוכח מי או מה שהפעיל אותך או טלטל אותך - דווקא אז מתגלה בך כוח אדיר להתמודד.

כי הכי חשוב הוא שלא תנטשי את עצמך לעולם. את הרגשות האמיתיים שלך. את המחשבות שמציפות אותך.

הכי חשוב שתשארי את גם כאשר מה שאת פוגשת בחייך מכאיב לך או משפיל אותך ובעיקר מפגיש אותך בתוכך עם מישהי שאת לא אוהבת.

כי דווקא משם, מהאמת הפנימית הכי אמיתית שלך, תוכלי להתחיל להתחזק. לא לבעוט או לברוח או להעמיד פנים שאת מי שאת רוצה להיות.. אלא להתחזק באמת! ולצמוח באמת!

ההרפיה המצורפת תעביר אותך תהליך בו תמצאי את עצמך שוב ושוב דווקא בזכות המאורעות הכי מטלטלים...

  https://drive.google.com/file/d/1uaSUBJFK7dk3SD-rFZjiIz2QDz4s9pkD/view?usp=sharing

 

באהבה גדולה

 סיגל אהביאל

 

 

 

 

המסר שבנסיונות חייך

 

האתגרים שהשם שולח אל חייך לא לחינם הם נשלחים אליך. יש בהם מסר מדויק רק עבורך, ולך יש יכולת לפענח אותו.

הקישור לתרגיל המצורף יעזור לך לעבור תהליך עד מציאת המסר האישי הנסתר שם עבורך ששורשו ניצב  בתקופה הכי רגישה בחייך - שנות ילדותך.

 לחצי על הקישור ופגשי את עצמך

https://drive.google.com/file/d/1Pzld9ZH_dFBKqyvcICDQaUOg0lYJJPS2/view?usp=sharing

 בהחלט! קחי זמן למפגש עם עצמך. 

והרי את הכי חשובה כי בלעדייך ממילא לא יהיה כלום בחייך.. (:

 

 באהבה

 סיגל אהביאל

 

 

 

שבוע טוב ומבורך!

הינה חיזוק לקראת השבוע הבא עלינו לטובה כי כ"כ אקטואלית התורה שלנו:

אומר ה'שפת אמת' על פרשת "שמות" שהגלות כלל אינה כיסוי על השגחת השם אלא שהיא היא השגחת השם. שגם בקשיים שלנו עם הקורונה והבריאות ובעיות הפרנסה והבעיות המשפחתיות והעולמיות -  שם דווקא נמצא השם!

אז נשאלת השאלה - איפה הוא? לא יכל היה להתגלות אלינו בצורה נעימה יותר? למה לשלוח לנו קשיים כל כך קשים?

והפרשה עונה "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף" מי לא ידע את יוסף? המלך? לא! "אשר לא ידע את יוסף" מדובר על עם ישראל . בגלל שעם ישראל שכח את בחינת "יוסף" שהוא נקודת פנימיות היהדות שבנו שיודעת שהכל זה השם ושהכל טוב ולטובה עבורינו - לכן קם מלך שעינה אותם. למה? כדי שיהיה להם כל כך קשה עד שיזכרו אותו שוב ויצעקו אליו.

כי בחינת "יוסף" הוא לבת האש של הסנה הבוער. שם הכל בהיר ומחובר להשם. שם אש הגלות לא יכולה לשלוט בנו כי יש בנו אמונה. לכן אמנם הסנה בוער אבל האש השורפת לא שולטת בו כי "לבת האש" בוערת בו.

אמנם העולם מסתיר את ההשגחה אבל אין שום דין יכול לשלוט בנו כי יש לנו התחדשות האמונה שוב ושוב על כל מקרה שקורה לנו בחיים ...

לכן כתוב בפרשה "ויקם מלך חדש על מצרים". והרמז הוא  שההתחדשות של האמונה הפסיקה בעם ישראל לכן עבר השלטון לבחינת "מצרים" ו"קם מלך חדש" ששלט עליהם.

וזו הסיבה שנצטוו אחרי יציאת מצרים "החודש הזה לכם" שמשמעו (החודש) ההתחדשות הזו (לכם) חוזרת אליכם..

 יהי רצון שנזכה להתחדשות האמונה דווקא בזכות התקופה הבוערת הזו. שכל אשר נעשה, נפעל בכוחו של השם ובאמונה שלמה שכל המעשים הם שלו וממנו. ואנחנו בשליחותו לגילוי רצונו בלבד.

 באהבה רבה

 סיגל אהביאל

 

 

 

החיסון החזק בעולם - השקט והרגיעה שלך

 

חברות יקרות!

ימים מאתגרים עוברים עלינו. אנחנו צריכים "חיסון" חזק ומדויק יותר מאי פעם - אמונה בטוב העליון השופע עלינו.

בראש השנה המלכנו את בורא עולם עלינו. זו לא היתה המלכה מהפה לחוץ. זו היתה המלכה מהלב שלנו עד לב השמיים.

שמשמעה שכל מה שקורה לנו כולל הכל מכל כול - אינו אלא ממנו אלינו ולחלוטין לטובתנו. וכן. זה כולל הכל מכל כל....

אז איך 'מתחסנים' מול האתגרים שקורים לנו עכשיו ולא פוסחים על אף אחד מאיתנו? - מכניסים אור לחיינו.

אור האמונה. אור הביטחון.

גם אם בפנים צועקים הש"דים וטוענים: "לא! אין מקום פה לאור. הוא ערטילאי מידי ובינתיים אין מי שיגן עלינו. עלינו להישען החוצה ושמישהו יזריק לנו משהו שיגן עלינו מפני פגעי הזמן שבאים ממלך שלא נמלך בנו איך יתנהלו חיינו. כי בנו  יש עצמי שאינו ראוי ואינו אהוב".

נכון.. מותר להם לצעוק לש"דים הפנימיים. בשביל זה הם נקראים ניסיון כי זה תפקידם - לנסות אותנו.

אך מצד שני מותר גם לנו להשיב להם מילה אחת - אמונה. ועוד מילה - ביטחון.

ואיך נגיע לאמונה וביטחון? נכניס אותן אל תוכנו ונתמודד מול כל הצעקות הפנימיות שמנסות לפלוט אותן מהר מחיינו. מול כל הכפירות הקטנות והגדולות שצורחות בתוכנו. מול על הרשעויות הסמויות שלא נעים להודות עליהן. מול כל הפחדים המרעידים את אמות הסיפים שלנו.

כל אלו קיימים בנו רק כדי שנתמודד איתם ונשיב להם תשובה אחת ניצחת ממש כמו שענה חבקוק הנביא "צדיק באמונתו יחייה".

אמונה היא גם שורש שקיים בנו בטבעיות וגם תוצאה של עבודה פנימית מחזקת.

מצד אחד היא השורש שממנו הגענו. ומצד אחר היא תוצאה של עבודה משום שהתכסנו בפחדים כמו שמיכה שחורה שמכסה על מי שאנחנו באמת.

 כדי להסיר את השמיכה ולגלות את כוחנו כוח האמונה  עלינו לגעת בהם מתוך אמונה שיכול נוכל להם.

משום שבימים אלו חייבים לחסן (מלשון חוסן) את המערכת החיסונית שהיא האמונה שלנו בטוב השופע עלינו ובטוב שבתוכנו -  מצורפת לכן הרפיה שכדאי לשמוע ולבצע כל יום.

כמה דקות של 'חיסון' עצמי (חוסן עצמי) בימים של ניסיון.

https://drive.google.com/file/d/1aM3I_JtwM7Yc2jlBvfFC-as8ZM7J7lbg/view?usp=sharing

בתפילה שהשם יהיה בעזרנו, שנשען רק עליו ושנסכים לשמוע את כל מסריו הנמסרים אלינו בלי מילים אלא דרך מהלכי החיים..

 

 

 

 

פרשת ויחי - דווקא כשהכל סביבנו לא וודאי ומאיים זה הזמן לגלות את הכוח שלנו לשמוח גם כשאין שום סיבה חיצונית לשמחה.

להאזנה לחצי כאן

 

 

 

 פרשת ויגש. היורצייט של רבי נתן זיע. הפטרת ויגש וצום י' טבת -  מתאחדים כולם למסר אחד  - איך יוצרים אחדות בתוכנו ועם סביבתנו ...

להאזנה לחצי כאן 

 

 

 

 

חנוכה - זאת חנוכה.

פרשות וישב מקץ מתארות את מסע גאולת הנפש

 

להאזנה לחצי כאן

 

 

 

חנוכה - איך נוכל להרגיש את האור הגנוז

 להאזנה לחצי כאן

 

 

 

פרשת וישלח מגלה לנו באילו שיטות ניצח יעקוב את לבן ועשיו

 

גם אנחנו יכולים בכוחו לנצח את היצר הרע..

 

שנזכה!

 

https://drive.google.com/file/d/1xympcV2IhCK2Th5-jFSJScu5B3zz8hwY/view?usp=sharing

 

 

 

 

חברות יקרות! 

 

החגים עברו ועכשיו הם בתוכנו. כל מה שעברו נפשנו נשמתנו וגופנו בחודשיים האחרונים מאלול ועד עתה בונה אותנו להמשך מחובר פנימה ולמעלה.

במהלך החגים מסרתי שיעור שכולל את כל מהלך החגים לידי מסע אחד שלם שסוגר מעגל בנפש ובנשמה שלנו.

אמנם המעגל הזה כבר בתוכנו אך יחד עם זאת הוא רלוונטי לכל השנה ולכל יום יום ולכל התמודדות בחיים שלנו. לכן שמחה לצרף לכן את השיעור "מסע הנפש מאלול ועד שמחת תורה" במטרה שנלך עם המסרים הללו כל השנה. 

להאזנה לשיעור לחצי כאן 

 

שתהיה לכולנו שנה טובה בריאה ומבורכת 

מוסרת המון אהבה ומתפללת שלא ניפול משום דבר ונהיה שמחות וחזקות תמיד.

סיגל 

 

 

 

הכנה לעשרת ימי תשובה ויום הכיפורים

 

מוזמנת לצפות בשיעור וידאו חדש בו תלמדי כיצד עושים תשובה אמיתית בלי שום זיופים והעמדות פנים.

 

כמה קל להעמיד פנים ולכסוף להיות טובים וצדיקים בעוד שעמוק בפנים בסתר סתרים מתחבאת לה תחושה שאת החלק הבאמת 'לא יפה' אנחנו מסתירים.

 

לחצו על הקישור וצפו בשיעור שיחזק את הלב לעשות תשובה גם מתוך העומקים הפחות יפים - https://youtu.be/U-mAsmr8Rdw

 

 שנה טובה ומתוקה.  

כתיבה וחתימה לחיים טובים לשלום ולברכה!

 

 

 

 

פרשת כי תצא מלמדת אותנו איך להפוך את היצר הרע לטובתינו. לא רק שלא יצליח להפיל אותנו אלא שיגלה לנו את הכוח הטמון בנו.

להאזנה לחצי על הקישור

 

https://drive.google.com/file/d/1BQONC0Rf1lo_HXzTH8bjIIFqDGQ8dG1N/view?usp=sharing

 

בימים אלו נפתח שער חד פעמי שחוזר אחת לשנה שדרכו נוכל לגלות את כל הטוב שלנו לעולם ולעצמנו.
פרשת שופטים מלמדת אותנו איך לעבור דרך השער הזה.

להאזנה לחצי על הקישור

 

https://drive.google.com/file/d/1Eb7XQNHCA2II8dislnqHR2Ad6N8fq2I4/view?usp=sharing

 

 

 

פרשת ראה מלמדת אותנו איך אפשר לברוא את המציאות הפרטית שלנו באופן שנרגיש רק ברכה בכל דבר

להאזנה לחצי על הקישור

https://drive.google.com/file/d/17yw3awAWGqo4D-i4qsK1ZdJwmna37Hra/view?usp=sharing

 

 

פרשת ואתחנן מלמדת אותנו איך אפשר לרצות מאוד ויחד עם זאת גם לוותר במקביל על הרצון. וכל זאת מבלי לוותר על הרצון.

להאזנה לחצי על הקישור

 https://drive.google.com/file/d/19UQwJj6BstNNhBX4_S28G33y3i95ULqO/view?usp=sharing

 

 

לקריאת הכתבה שהתפרסמה על מרכז 'שיח הלב' במגזין 'אשת' לחצי כאן

 

לקריאת הכתבה שהתפרסמה על מרכז 'שיח הלב' בעיתון' משפחה' לחצי כאן

 

 

בפרשת דברים משה רבינו אומר לעם ישראל שהוא לא יכול לשאת אותו על עצמו לבד. האם באמת הצדיק לא יכול לשאת את עם ישראל? למה הכוונה שלו? איזה לימוד הוא מוסר לנו כאן?

להאזנה לחצי על הקישור

https://drive.google.com/file/d/1eQj1-owqCASG9mQuGinxXSIDaV8vTzni/view?usp=sharing

 

פרשת מטות מסעי מלמדת אותנו על כוח הדיבור. דיבור טוב יוצר מציאות של טוב. ודיבור רע יוצר מציאות של רע. ומה נכון לעשות כשאנחנו רואים רע לנגד עינינו? להתעלם? להעמיד פנים שלא ראינו?

להאזנה לחצי על הקישור

https://drive.google.com/file/d/1hzb2YR61W3HpW-a8eT9iE3pIPKMRzXwI/view?usp=sharing

 

פרשת חוקת מפליאה אותנו - שהפרה האדומה מטמאת את הטהורים בזמן שהיא מטהרת את הטמאים ואיך זה שאדם מת באוהלה של תורה רק אז נקרא חי ? כיצד ההפכים האלו קשורים לנפש ולמסע האישי שלנו בעולם ?

להאזנה לחצי על הקישור

https://drive.google.com/file/d/1uFKhgROuseE-KmTu0xRzqu9Nz61pA56V/view?usp=sharing

 

פרשת קורח מלמדת אותנו כמה חשוב להתרחק מהמחלוקת.

אך מה נעשה וכל חיינו מלאים במחלוקות?

איך בורחים מהמחלוקת למרות שהיא שם כל הזמן?

 

<span style="color: #

 

 

 

 

 

 

תוכחה ראויה ושאינה ראויה

שלח לחבר
הדפסה

תקופת ספירת העומר, בה אנו נמצאים, זוכרת לצערנו באסון מר שפקד אותה, מגפת מחלת האסכרה שהביאה לפטירתם של 24 אלף תלמידים של רבי עקיבא. קצב הפטירה היה מסחרר, רוב רובם נפטרו ממוצאי יום טוב ראשון של פסח, מתחילת ספירת העומר ועד ל"ג בעומר, תקופה של שלושים ושלושה יום. מל"ג בעומר פחתו מספר הנפטרים. כבר לא חלו יותר מל"ג בעומר והלאה, פסקה הגזירה, אלא שאלו שכבר חלו לפני ל"ג בעומר נפטרו לאחריו.

 

אנו למדים בתורת הקבלה, הרובד הפנימי של התורה, על סיפור ההשתלשלות של נשמות תלמידי רבי עקיבא שהחל עוד מספר בראשית.

 

התורה מספרת כי דינה בת יעקב יוצאת "לראות בבנות הארץ" (בראשית לד). היא יוצאת לראות מה קורה בעולם הרחב, מה התחדש. ונתפסת על ידי שכם בן חמור. התורה מספרת ששכם מענה את דינה, ואחרי שהוא מענה אותה הוא חושק בה ורוצה להתחתן איתה.

 

דינה מיוחסת ליעקב אבינו, בנו של אברהם ויצחק. מעילה כזו בכבודה לא יכולה לעבור בשתיקה. שמעון ולוי קמים להגנת אחותם ומציעים לחמור אבי שכם עסקה במרמה. הם אומרים "אין בעיה, אנחנו מוכנים להתחתן אתכם, ומוכנים שתתחתנו איתנו בתנאי שתעשו ברית מילה". אנשי שכם מסכימים לתנאי ומלים את עצמם, וביום השלישי ביום הכואב ביותר אחרי המילה יוצאים שמעון ולוי והורגים באנשי שכם 24 אלף איש.

 

נשאלת השאלה מדוע אשמים כולם? מדוע על עבירה שעושה מנהיג, כול העם צריך לסבול?

 

חז"ל אומרים שמעשה שכם בדינה נעשה ברחובה של עיר, ואף אחד לא התנגד למעשיו ולא נענה לצעקותיה של דינה ולבקשתה לעזרה ועל אדישות זו, התחייבו בעונש מיתה.

 

כנזכר, שמעון ולוי הורגים 24 אלף גברים לאחר שקיבלו על עצמם ברית מילה, ולכן כאשר נשמות ההרוגים עולים השמיימה יש להם מה לומר בפני בית הדין. הם קובלים לפני הקב"ה - "על מה נהרגו בידי בני יעקב? והרי התגיירנו, היינו יהודים, מלנו את עצמנו", שואל אותם הקב"ה "איך נדע שברית המילה שלכם אכן היתה אמיתית? אולי התגיירתם כדי להתחתן עם דינה ולא מתוך רצון כנה להיכנס בברית ה' ". והם משיבים שכוונתם היתה להתגייר באמת. הקב"ה מקבל את טענתם ומחליט להעמידם בניסיון. הם נשלחים חזרה לעולם הזה, ונשמות מתגלגלות בשבט שמעון.

 

המשך סיפורם הוא במדבר. המלך בלק מחפש דרך להפיל את עם ישראל, הוא מגייס לשורותיו את בלעם. בלעם יש לדעת הוא מכשף מצד הטומאה בדיוק לפי ערכו של משה רבנו ע"ה מצד הקדושה.

 

בלעם מלמד את בלק עקרון חשוב ביחסיהם של ה' וישראל. הוא מגלה לו "אלוקיהם של אלה שונא זימה". ה' מסתיר פניו מעם ישראל כאשר אין מקפידים על קדושה וצניעות ואז עם ישראל חשוף למכה שמבקש המלך הרשע להמית עליהם.

 

כאשר עם ישראל חי בטהרה בצניעות ובקדושה ככתוב "מה טובו אוהליך יעקוב" שהאוהלים לא פתוחים זה כנגד זה אלא כול פתח פונה לכיוון אחר והצניעות נשמרת או אז בלעם הרשע לא מצליח לקלל וקללותיו הופכות לברכות, אך בלעם יודע שבמידה ויחטאו בזימה, קללותיו אכן יקבלו כח כי הקב"ה לא ישכון בתוך בני ישראל.

 

בלק שומע לעצת בלעם והוא שולח את ביתו כוזבי בת צור (צור הוא שם נוסף של בלק) לפתות את זימרי בן סלוא ראש שבט שמעון והוא לדאבוננו אכן מתפתה.

 

עצם המעשה של בלק לשלוח את ביתו ולפגוע במשפחתו על מנת לפגוע בעם ישראל מעיד שנשמתו משורש עמלק - אויבו הרוחני המסוכן ביותר של עם ישראל ושל מלכות ה' בעולם. שנאמר ראשית גויים עמלק (במדבר פר' כד). ראש כול הגויים.

 

עמלק זה מוכן להזיק לעצמו ובלבד שגם ישראל יפגעו (האין זה מזכיר מתאבדים שמנסים חס ושלום לאבד את ישראל יחד איתם?).

 

לאחר ששימעי בן גרא נתפס במזימתו של בלק כול שבט שמעון קם נגד משה כדי להתיר להם את המדיניות. המצב במחנה ישראל מחמיר עד שקם פנחס הכהן ונוקם את נקמתו של הקב"ה והורג 24 אלף איש משבט שמעון, ומי הם אותם 24 אלף איש אם לא אותם נשמות מהעיר שכם שהועמדו בניסיון וכשלו.

 

24 אלף ההרוגים עולים שוב השמיימה ואומרים "ריבונו של עולם, אבינו! חטאנו, פשענו, בבקשה תן לנו עוד הזדמנות!" בקשתם נענית בפעם השניה והם מתגלגלים ב- 24 אלף תלמידים של רבי עקיבא.

 

חשוב לזכור כי התורה לא מזכירה אף פרט שלא לצורך ולכן עלינו להבין שכל האנשים שמוזכרים בתורה ובוודאי אילו שהתגלגלו להיות יהודים הם אנשים גדולים מאוד ולכן דרך אותם נשמות וסיפורם נפתחת בפנינו דרך להבין את רצון ה' ולהתקרב אליו.

 

אם כן לעניינינו, מה ניתן ללמוד מתלמידי רבי עקיבא שנפטרו בזמן העומר?

 

מה היה חטאם עד כדי שנתחייבו מיתה? – הגמרא ביבמות אומרת משום שלא נהגו כבוד זה לזה.

 

מסבירים לנו חז"ל כי הכוונה שאנשים אלו שהיו מאוד גבוהים, מאוד רוחניים, עובדי ה' גדולים, טעותם היתה שהם דאגו לא רק לרוחניות כול אחד של עצמו אלא דאגו לרוחניות אחד של השני. מאחר והם חששו שלחבר שלהם תהייה גאווה לכן הם לא קמו אחד לקראת השני ולא כיבדו אחד את השני כדי שהשני שלא ייפול על ידי זה לגאווה.

 

עניין נוסף – הם היו אנשים גדולים בעלי רוח הקודש והם היו רואים אחד את הגלגול של השני ואת מעשיו של השני על מצחו והיו מוכיחים אותו על חטאיו ומורים לו תשובה.

 

המטרה שלהם אומנם היתה לשם שמיים כדי לקרב אותו לה', אבל בסופו של עניין הקב"ה לא אוהב את ההנהגה הזאת ועל כך הם התחייבו במיתה.

 

מכאן אנו למדים שכדי לעסוק בחייו הרוחניים של האחר עלינו לנהוג במשנה זהירות. עד כדי שאנשים גדולים כמו תלמידי רבי עקיבא לא עומדים בניסיון הזהירות הזה ומתחייבים מיתה.

 

עצם העובדה שעד היום כול אחד מישראל נוהג מנהגי אבלות בזמן תקופת העומר בגלל המגיפה שתקפה את תלמידי רבי עקיבא מעידה על כך שכול אחד מאיתנו מתבקש לזכור את המאורע ולקחת אותו כשיעור לחייו הפרטיים.

 

התורה מצווה בספר ויקרא פר' יט' הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא.

 

אנחנו למדים שמצד אחד שכר מצוות התוכחה גדול מאוד והוא קיום מצווה מדאורייתא.ומצד שני זו מצווה מאוד מסוכנת. לא תשא עליו חטא אומר רבי נתן שאם תביישו ברבים תיתפס בחטא.

 

בליקוטי מוהר"ן בחלק שני בתורה תקעו תוכחה (תורה ח') מדבר רבי נחמן על עניין התוכחה.

 

הוא מבאר לנו עד כמה התוכחה חשובה ועד כמה היא מסוכנת שאפילו תלמידי רבי עקיבא שהיו אנשים גדולים התחייבו במיתה בגינה.

 

תורה זו נאמרה במסירות נפש שמונה עשר יום לפני פטירת רבי נחמן. רבי נחמן היה חולה במחלת השחפת ולפני פטירתו הריאות שלו היו פגועות מאוד ודם עבר מהריאות לקיבה ולכן היה מקיא דם. מצבו היה מאוד קשה. הושיבו אותו בפינת החדר סמוך לדלת כדי שאם חלילה הוא יתמוטט יהיה אפשר להוציא אותו מיד מהחדר בו היו אלף איש.

 

זו התורה האחרונה שהוא מסר לנו. תורה זו מהולה בלבו ודמו ומסירות נפשו של רבי נחמן.

 

חסדי ברסלב מתייחסים לתורה זו כצוואתו לתלמידיו.

 

"תקעו בחודש שופר בכסא ליום חגנו, כי חוק לישראל הוא משפט לאלוהי יעקב (תהלים פא).

 

אף על פי שתוכחה הוא דבר גדול, ומטל על כל אחד מישראל להוכיח את חברו, כשרואה בו שאינו מתנהג כשורה, כמו שכתוב (ויקרא יט) הוכח תוכיח את עמיתך, אף על פי כן לאו כל אדם ראוי להוכיח, כמו שאמר רבי עקיבא (במסכת ערכין טז), תמה אני, אם יש בדור הזה מי שיכול להוכיח, ואם רבי עקיבא אמר זאת בדורו, כל שכן בדור הזה של עכשיו. כי כשהמוכיח אינו ראוי להוכיח,( מסביר לנו עכשיו רבי נחמן למה כל כך מסוכן להוכיח, כמה צריך להתכונן ואיך להוכיח,) אזי לא די שאינו מועיל בתוכחתו, כי כשהמוכיח אינו ראוי להוכיח אזי לא די שאינו מועיל בתוכחתו, אף גם הוא מבאיש ריח של הנשמות השומעים תוכחתו, כי על ידי תוכחתו הוא מעורר הריח רע של המעשים רעים ומדות רעות של האנשים שהוא מוכיחם, כמו שמנח איזה דבר שיש לו ריח שאינו טוב, כל זמן שאין מזיזין אותו הדבר אין מרגישים את הריח הרע, אבל כשמתחילין להזיז אותו הדבר, אזי מעוררין הריח הרע; כמו כן על ידי תוכחה של מי שאינו ראוי להוכיח, על ידי זה מזיזין ומעוררין הריח רע של המעשים רעים ומדות רעות של האנשים שמוכיחם, ועל כן הוא מבאיש ריחם, ועל ידי זה הוא מחליש את הנשמות שלהם, ועל ידי זה נפסק השפע מכל העולמות התלויים באלו הנשמות. כי עיקר יניקת הנשמות הוא מהריח, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (במסכת ברכות מג), מנין שמברכין על הריח, שנאמר: כל הנשמה תהלל יה. איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו, ולא הגוף, הווה אומר: זה הריח. ועל כן על ידי זה המוכיח, שהוא מבאיש ריחם, על ידי זה נחלשת הנשמה, שיניקתה מהריח כנ"ל, וממילא נפסק השפע מכל העולמות התלויים בהם. אבל כשהמוכיח ראוי להוכיח, אזי אדרבא, הוא מוסיף ונותן ריח טוב בנשמות על ידי תוכחתו, כי התוכחה צריכה להיות מבחינת התוכחה של משה, שהוכיח את ישראל על מעשה העגל, שעל ידי תוכחתו נתן בהם ריח טוב בבחינת (שיר השירים א) נרדי נתן ריחו, הנאמר על מעשה העגל, עזב לא נאמר, אלא נתן... הוסיף בהם ריח טוב.

 

בתורה זו מלמד אותנו רבי נחמן שיש אדם שהוא מכנה אותו ראוי להוכיח ויש אדם שאינו ראוי להוכיח.

 

נלמד מי הוא האדם שלא ראוי להוכיח ואיך נוכל להפוך את עצמנו לאדם שראוי להוכיח.

 

למה בעצם אנחנו מוכיחים את אחרים, את הילדים שלנו, את האנשים הקרובים לנו? – אנחנו רוצים לעשות איתם חסד, אנחנו רואים שהם בכיוון לא נכון, הם בדרך לא נכונה, הם לא מכוונים לתכלית, הם עושים מעשה שיכול להזיק להם בעתיד, יכול לפגוע בהם, אם אכפת לנו מהם ויש לנו רחמים עליהם ואנחנו רוצים להטיב איתם אז אנחנו רוצים לעורר אותם ולגלות להם את הדרך הנכונה.

 

לכן אנחנו מוכיחים אותם. התוכחה בעצם מראה שאכפת לנו מהם, יש לנו רחמים גדולים עליהם. מצוות קרוב רחוקים היא גם כמצוות התוכחה.

 

להוכיח את האנשים ולומר להם: התעוררו! יש ה' בעולם, בואו נתקרב אליו.

 

מצוות קרוב רחוקים כ"כ חשובה שאומרת עליה הגמרא בבבא בתרא "המשכילים יזהירו כזוהר הרקיע" הקב"ה מתייחס אל מצדיקי הרבים שמעוררים את העם מטעותו כמשכילים ושכרם גדול מאוד.משכילים את הציבור ומעוררים אותו. כמו שאומר דוד המלך בתהילים מא' פסוק ב' "אשרי משכיל אל דל" אשרי מי שעוזר לדל ומחכים אותו ממצב של חוסר דעת "ביום רעה ימלטהו ה'" ה' ישמור אותו בזכות זה.

 

כי אם נהייה אדישים האחד כלפי השני אז חלילה נהייה כמו אנשי סדום שלא היה אכפת להם האחד מהשני, והתאכזרו האחד אל השני.

 

בגמרא בתמיד מובא – כל המוכיח את חברו לשם שמים זוכה לחלקו של הקב"ה. אומר רש"י במקום- "זוכה לחלקו של מקום - למחיצתו כלומר בתוך מחיצתו שכן נאמר מוכיח אדם הרי הוא אחרי כלומר עימי."

 

בתורה ז' בתנינא (חלק שני של ליקוטי מוהר"ן) כי מרחמם ינהגם אומר רבי נחמן שזו מצווה שמוטלת על כל אחד מאתנו למלא את הארץ בדעה את השם, שכולם ידעו שיש ה' יתברך בעולם, זו מצווה מאוד גדולה שמוטלת על כל אחד ואחת מאתנו, מוטל עלינו ללמד את השני מהידע שלנו, מההבנה שלנו, מקרבת ה' שלנו, לקרב גם אותו ולעורר גם את הנשמה שלו להתקרב לה' יתברך. זו מצווה מאוד גדולה.

 

כשאדם מקרב את השני ומעורר אותו לעבודת ה' הוא כאילו הופך אותו להיות כבנו, מעידה עליו התורה כאילו הוא ילד אותו והוא מקבל על כך שכר בעולם הזה ובעולם הבא כי עשה איתו חסד נצחי שקרבו לעבודת הבורא.

 

אומר רבי נתן בליקוטי הלכות הלכות חול המועד: "כי באמת עיקר הרחמנות הוא הרחמנות האמיתי לרחם על האדם להביאו לתכלית הנצחית"

 

וגם להיפך אנחנו צריכים להפוך את עצמנו לתלמיד כלפי החבר ולקבל מהדעת של השני כדי שנוכל ללמוד ממנו איך להתקרב לה' יתברך יותר ויותר.

 

עלינו, אומר רבי נחמן, להיות משפיעים ומושפעים.

 

בנוסף אומר לנו גם שהנשמה נהנית מריח וצריך מאוד לשמור על הריח של הנשמה – על התענוג של הנשמה. כי הנשמה מתענגת על ריח טוב.

 

וכשהנשמה חזקה ומתענגת היא יכולה להשפיע שפע טוב, וכשהנשמה חלושה היא לא יכולה להשפיע מהשפע הטוב שלה ואז כל העולמות המושפעים מאותה נשמה לא מקבלים שפע והם נהיים חסרים.

 

אם כך אנחנו רואים שמצוות התוכחה מצד אחד היא מצווה גדולה מאוד שאנו מחויבים בה מדאורייתא. אבל ידוע שבכל דבר שיש בו שפע והזדמנות גדולה להתקרב אל ה' שם יצר הרע רוצה להפריע.

 

אומר לנו רבי נחמן בהמשך תורה ח' תניינא, שיצר הרע תופס את הרחמים הגדולים האלה של מצוות התוכחה והופך אותם לאכזריות.

 

גם מצד המוכח המקבל את התוכחה וגם מצד המוכיח עצמו.

 

רואים את זה בחוש, לעיתים כשמוכיחים אדם, מעוררים אותו על טעות שהוא עושה, אותו אדם לא מרגיש שעשו אתו חסד אלא שהתאכזרו אליו. שהעבירו עליו ביקורת. מרגיש שאמרו עליו שהוא לא ראוי, לא כשורה. אנחנו לא רואים שהוא שמח עם ההארה וההערה. לא שומעים אותו אומר "תודה שעוררת אותי ותודה שגילת לי את הדרך הנכונה."

 

הוא מרגיש שתקפו אותו, ואולי הוא רוצה להחזיר לנו ולהוכיח אותנו בחזרה "ואתה יותר טוב ממני?"

 

ואם הוא לא תוקף אולי הוא נעלב בסתר ליבו ונכנס לחלישות הדעת מהתוכחה. בכול אופן הוא בטח לא רואה שאמרנו משהו לטובתו ושרצינו לעורר אותו מתוך אהבה.

 

במקום לעצור ולהתבונן ולומר לעצמו 'החבר שלי הוכיח אותי אברר לעצמי אם יש במה שאמר לי אמת ומה ניתן לעשות עם זה' - הוא מרגיש הפוך.

 

זה נראה לו כמו מתקפה ולא מחווה של אהבה.

 

רבנו מביא את הפסוק רחמי רשעים אכזרי - שאדם שקשה לו לחזור בתשובה מרגיש שהמוכיח אותו הוא אכזרי כלפיו. ולהפך אנחנו מוצאים בפסוק "הוכח לחכם ויאהבך". כשמוכחים אדם חכם שבאמת רוצה את קרבת הקב"ה ושהוא מבין שכל תכליתו בעולם הזה היא להתקרב לה' יתברך, הוא מקבל את התוכחה כחסד ואומר "ישר כוח שהערתם לי, ישר כוח שעוררתם אותי" הוא מרגיש שעשו לו טובה.

 

אך נראה בהמשך שבדור שלנו לא צריך להיות רק חכם כדי לקבל תוכחה באהבה אלא שצריך להיות גם אדם עם יציבות והישענות פנימית.

 

מצד שני גם אצל המוכיח עצמו יכולה התוכחה להפוך לאכזרית כאשר היא לא באה תמיד מלב נקי.

 

כאשר היא לא מגיעה מכוונות לשם שמיים טובות וטהורות.

 

כאשר יש בלב המוכיח אכזריות, מין רצון להכאיב לשני, לזה רבנו קורא אדם ש- אינו ראוי להוכיח. הוא לא ראוי כי הלב שלו לא נקי, המחשבות שלו אינן מחשבות נקיות.

 

יש לו נגיעה בדבר. יש לו טינה בלב.

 

לדוגמה כשאישה באה להוכיח את חברתה על צניעות. בליבה פנימה כואב לה אישית שהחברה הולכת בחוסר צניעות. זה מכעיס אותה. היא רוצה להכאיב לה. וכשהיא מוכיחה אותה, מורגש בקול שלה הכעס. שיש כאן עניין אישי. היא לא באה מתוך רחמים אלא ממקום של כעס אישי והדיבור שלה הוא לא דיבור מתוך רחמים.

 

תוכחה כזו היא תוכחה אינה ראויה. זו תוכחה שמהולה בסגירת חשבונות ובטח שהיא לא תתקבל ותפגע במוכחת שלא תתחזק בצניעות אלא תרגיש מותקפת ומלוכלכת.

 

יצר רע מבלבל את הרחמים והופך אותם לאכזריות.

 

רבנו אומר בתורה ח' תנינא שהיצר יונק את הרחמים, שואב את הרחמים והופך את המעשה הרחמן של התוכחה למשהו שנתפס כמעשה אכזרי.

 

הוא לוקח את המצוות התוכחה הנפלאה הזאת והופך אותה מרחמים לאכזריות, עד כדי שהוא מבאיש את ריחו של המוכח. המוכח מרגיש ריח רע בנשמה, הוא נופל מזה, הוא מרגיש עד כמה הוא ירוד, וכמה הוא נכשל, הוא מרגיש כאילו הרביצו לו, במקום שהמוכח ירגיש התעלות הוא נופל.

 

בהמשך אומר רבי נחמן שבזכות תוכחה נכונה המוכח מרגיש התעלות ושמחה. הוא מרגיש שהוא קיבל עזרה בעבודת ה' שלו, גילו לו את הטעות מבלי שהוא צריך לעבוד קשה לחפשה ואז ישנה התרוממות נפש גדולה.

 

אבל כשהמוכיח אינו ראוי – כשיצר הרע מבלבל אותו והוא לא מדבר מתוך רחמים וממקום של אהבה. כאשר היצר מכניס צליל של כעס, של אכזריות, התוכחה הופכת להיות כסכין בלב, ואז התוצאה היא שהמוכח מרגיש מושפל, חלוש דעת ונפול.

 

מסופר על ירבעם בן נבט שהיה גאון וצדיק בדורו. אומר המדרש שהוא הוכיח את שלמה המלך על שבנה ארמון לבת פרעה על אחת הדרכים העולות לבית המקדש והעולים נאלצו לשלם מס לבת פרעה ולהכיר בכוחה.

 

ירבעם ראה בזה מעשה נפשע והוכיח את שלמה המלך ברבים.

 

אומרת הגמרא בסנהדרין שבזכות זה שהוכיח את שלמה זכה למלוכה (!) אך בגלל שהוכיח אותו ברבים והתכוון לביישו (מוכיח שאינו ראוי) הוא נענש בזה שחטא והעמיד במות והחטיא את ישראל קדושים.

 

בנוסף לכל הנ"ל, הדור שלנו בשל היותו דור מאוד חלוש, מצוות התוכחה דורשת עדינות יתרה.

 

כתוב בספר 'מנחת שמואל' בשם רבי חיים מוולוז'ין בעל ספר 'נפש החיים' (תלמידו המובהק של הגאון מוילנא) שבזמן הזה קשות אינם נשמעים רק רכים וטובים. בדור הזה מילים קשות לא נשמעות. הן רק גורמות לשני להתפרק. האדם לא מסוגל לשמוע כשמדברים אליו בדיבור קשה רק בדיבור רך וטוב.

 

זהו דור שעסוק ממילא בהלקאה עצמית . ממילא מוכיח את עצמו ולא רואה בעצמו טוב.

 

וגם אם רואה בעצמו טוב הוא חלוש מטבעו ולא יכול לעמוד במילים קשות.

 

בגמרא בסוטה מובא על דורנו : "בעקבות משיחא... נערים פני זקנים ילבינו, זקנים יעמדו מפני קטנים, בן מנוול אב, בת קמה באימה, כלה בחמותה, אויבי איש אנשי ביתו, פני הדור כפני הכלב, הבן אינו מתבייש מאביו "

 

בעצם הגמרא מרמזת שדור עקבתא דמשיחא הוא דור בלי משענת. לרוב האנשים בדור הזה אין על מי להישען. כמאמר הגמרא אויבי איש אנשי ביתו. אפילו אנשי ביתו –בבית שלו פנימה- גם שם יש לו אויבים חלילה- סכסוכים על רקע דתי או חומרי או רגשי. אפילו בתוך עצמו יש סכסוכים ובלבולים.

 

אין פינה אחת מפנים ומחוץ שאדם יכול להישען עליה ולהגיד פה אוכל להניח את הראש בשקט. בכול מקום יש ניסיון.

 

וסוף הפסקה בגמרא –על מי יש לנו להישען? על אבינו שבשמיים.

 

וזוהי בעצם עיקר המטרה של כול המצב המתואר לעייל - להגיע להבנה שאין לנו על מי לסמוך אלא על הקב"ה בלבד.

 

אומרת הגמרא - אל תנסו לסמוך על שום דבר כי הכול יכזיב. שום דבר ואף אחד לא יהווה משענת במאה אחוז ללא כחל וסרק אלא רק בורא עולם ושלוחיו הנאמנים שהם הצדיקים.

 

הפינה הזאת בחיים שלנו שאנחנו יכולים להניח את הראש ושם נוכל לדעת שרק טוב יצא לנו משם ושהכול שם מדויק, מקום שיקרב אותנו לטוב הנצחי והאמיתי, היא הקרבה לקב"ה ולצדיקיו.

 

אך אין אנו מגיעים למדרגה הזאת של הישענות שלמה על ה' ביום אחד. זוהי דרך רוחנית ארוכה. ובינתיים אנחנו דור חלוש. דור ללא משענת שלמה.

 

ולכן כאשר אומרים לנו דברי תוכחה אנחנו לא יכולים לשקול את הדברים ברוח טובה, בישוב הדעת מתוך הישענות פנימית וחיצונית יציבה. התוכחה נופלת על נפש עייפה ומסוכסכת.

 

לכן בדור שלנו מצוות התוכחה היא מצווה רגישה.

 

בספר מנחת שמואל מובא, בשם רבי חיים מוולושין, שלמי שיש טבע לדבר בכעס עדיף שלא יוכיח. הוא פטור ממצוות התוכחה.

 

מי שלא מסוגל להגיד לאחר מילים טובות ולעודד אותו בכמה שהוא ראוי ורצוי ורק אז לומר לו תוכחה מלב נקי ואוהב- אומר המנחת שמואל- פטור ממצוות תוכחה!

 

ישנם אנשים שטבעם טבע רך, מתוק, אוהבים לדבר דברים נעימים, ללטף, אנשים כאלה מה טוב חלקם, אבל ישנם אנשים שהם יותר קשורים ליסוד האש, פורצי דרך, אנשי דין ותוכחה. אנשי גבורות שהולכים קדימה עם כל הכוח.

 

אנשים אלה כאשר הם מעדנים את טבעם, שכרם גדול מאוד בשמיים, והם יכולים לפעול רבות עבור עם ישראל ועבור עצמם. אבל אם הם נשארים בטבעם, עדיף, כך אומר רבי חיים מוולושין שיחזיקו את עצמם ולא יוכחו. רבי נחמן מוסיף בהמשך התורה ואומר שלמרות כול הנ"ל דווקא ישנה דרך להוכיח– יש קול שראוי להוכיח. קול מיוחד שנקרא הקול קול יעקב.

 

מי שרכש קול שנקרא הקול קול יעקב, הוא זה שיכול להוכיח ולהחיות נפשות. להחזיר אנשים בתשובה, למלא את הארץ בדעה, לתת ריח טוב בנשמות - להביא את הנשמה להתעלות- ולקיים מצוות תוכחה מדאורייתא ששכרה עצום ונורא.

 

אומרת המשנה באבות פרק ב' - אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו.

 

פשט המצווה - כאשר תגיע ל"מקום" של חברך, תבין את העבר שלו, תבין למה הוא הגיע לאן שהגיע, תבין את הרגשות שלו, את המצב הכלכלי שלו, את המצב המשפחתי שלו, את הקושי שלו בחיים - כשתרד לסוף דעתו ונפשו רק אז תוכל לדון אותו. כי אז תוכל להבין אותו באמת ולרחם עליו.

 

רבי נחמן אומר על אותה המשנה, עד שתגיע למקומו – הכוונה למקומו של עולם.

 

הקב"ה הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו. העולם מתקיים בתוך תוכו ולא הוא מתקיים בתוך העולם.

 

לכן נקרא ה' גם בשם "המקום ברוך הוא".

 

כאשר נגיע להתבונן על העולם עם העיניים שבהם הקב"ה מתבונן על העולם, בעיניים של רחמים, בעיניים של מתיקות, בעיניים מבינות עד כמה קשה לחיות כאן בעולם הזה, כמה הנשמה נשגבה והעולם חשוך, כמה כל נשמה יהודית חשובה ,כמה נפלאה היא, כמה יקרת ערך היא בשמיים - כאשר נתבונן בעיניים כאלו של רחמים, רק כשנגיע למקומו רק אז נוכל לדון את החבר שלנו.

 

כי אז יהיה לנו את הקול קול יעקב.

 

הצדיק הגיע למקומו של הקב"ה. שעיני הצדיקים הם עיני הקב"ה. עיניים של רחמים.

 

רבי נחמן אומר ראש השנה שלי עולה על הכל.

 

אמנם ראש השנה שהוא יום של דין, יום שבו הקב"ה מעביר את כל באי עולם למשפט (למרות שבמהותו הוא רחמים והזדמנות גדולה לנקות את עצמנו מהחטאים ע"י תשובה ולהתחיל התחלה חדשה) אך רבי נחמן הופך אותו ליום בו הוא מעביר את כול מקורביו בדין.

 

כי הוא הגיע למקומו של עולם, הוא הגיע למקום כזה רחמן שהוא רואה בנו רק טוב, אפילו שאנחנו עושים מה שעושים הוא מסנגר על כל מעשה שלנו. הוא רואה כמה אנחנו טובים בשורשנו.

 

רבי נחמן יכול לראות את הטוב שבנו כי הוא הגיע למקום של רחמים. ל- הקול קול יעקב.

 

מסופר על רבי עקיבא ועל רבי טרפון. רבי טרפון היה עשיר מופלג שהיה מפזר צדקה לעניים. באו ואמרו לרבי עקיבא, דע לך שאין לעניים מה לאכול, המצב מאוד דחוק.

 

בחישוב מהיר מגיע רבי עקיבא למסקנה שכנראה רבי טרפון לא נותן מספיק צדקה.

 

אמר רבי עקיבא לעצמו "אם אני אומר לרבי טרפון שהוא לא נותן מספיק צדקה לעניים ואנשים רעבים אני שובר אותו. צדיק גדול כזה שישמע שעשה מעשה שפוגע ביהודי הוא ישבר מזה. אני, חלילה וחס, עשוי להבאיש את ריחו, הנשמה שלו תרגיש מצוקה ואז כל העולמות שניזונים ממנו לא יכלו לקבל שפע ממנו. והרי מדובר ברבי טרפון שהוא תנא קדוש. זו אחריות מאוד גדולה. מצד שני אם לא אגיד לו כלום מה יהיה עם העניים? לעניים אין מה לאכול."

 

מתייעץ רבי עקיבא בינו לבינו ומברר איך לפעול, ואז הוא מחליט להציע לרבי טרפון ללמוד אתו חברותא על ספר תהלים ולרמוז לו תוך כדי לימוד את המסר בעניין חסרון הצדקה.

 

וכך הם התחילו ללמוד עד שהגיעו לפסוק "פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד" בזמן שהם למדו את הפסוק הזה, רבי עקיבא שולח לרבי טרפון מסרון רוחני. -צדקתו עומדת לעד.

 

הצדקות עומדת בצד במקום להתערות בעניים ולראות אם חסר להם. לבדוק איך הם מרגישים. הצדקות אמורה להימצא יחד עם העני. בקושי שלו. להיות מעורבת בדעת הבריות.

 

כתוצאה מהמסר של רבי עקיבא מתעוררת ברבי טרפון מחשבה והוא ואומר לעצמו "הרבה זמן לא בדקתי אם הצדקה שלי מספיקה, אולי צריך לבחון את הדברים" שואל רבי טרפון את רבי עקיבא "תגיד בעניין הצדקה - מה קורה עם העניים? אולי חסר להם משהו?"

 

עונה לו רבי עקיבא בשמחה ובהקלה "אם אתה כבר מעלה את זה אז באמת יש קצת מחסור."

 

רבי טרפון עונה לו בשמחה "אדרבא" פותח את ידיו ונותן יותר.

 

בסיפור הזה אנחנו רואים באיזו עדינות נפש נוקט רבי עקיבא בשביל להוכיח את החבר. בעז"ה שאנחנו נזכה לעדינות נפש הנפלאה הזאת.

 

רבי נחמן נותן לנו עצה איך לזכות לקול קול יעקב.

 

משה רבנו מוכיח את עם ישראל, ובכול זאת מעלה בנשמות שלהם ריח טוב שנאמר נרדי נתן ריחו. נתן ריחו לא עזב ריחו. הכיצד?

 

כי משה רבנו היה כל כולו תפילה. הקול קול יעקוב הוא קולה של תפילה.

פרח    

כל הזכויות שמורות לסיגל אהביאל - שיח הלב | יצחק 4 קרית יערים 9083800 ahaviel@siach-halev.com  6 | אודות הנגישות


 

הפעל נגישות

בניית אתרים