עד דלא ידע

סיגל אהביאל

בס"ד

 

ההלכה בפורים "חייב איניש לביסומי בפורים עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" קוראת לנו לגלות סוד גדול בעבודת השם.

 

בפורים מבקש מאיתנו בורא כל העולמים בקשה שלכאורה נראית כהפוכה – בבחינת נהפוך הוא – מבקשתו הקבועה של כל השנה. אם בכל השנה מבקש מאיתנו הקב"ה לעבוד אותו מתוך התבוננות עמוקה, בירור הטוב מהרע, העמקה בתורה ותפילה – בפורים מבקש מאיתנו המלך "לזרוק את הראש" ולעבוד אותו בבחינת "עד דלא ידע…" אם עד רגע לפני פורים כיהן ה"שכל" כבסיס לכל דבר שבקדושה והמלכת השכל על הרגש הייתה כנר לרגלינו בפורים מתהפך הכל ואנחנו הופכים להיות מחויבים בגזרת ההלכה להתבסם עד כדי שהשכל כבר לא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. אותו שכל ששימש כסמן ימני ומצפן לחיינו עתה מתחייב להיות מושלך למחוזות חסרון הידיעה בבחינת – "תכלית הידיעה שלא נדע". למה לו לבורא עולם לחייב אותנו, בניו האהובים, להתנתק מעמוד התווך של כל השנה? ומה עומד מאחורי חיוב זה?

 

התשובה לשאלה זו טמונה בעובדה כי ישנם שני סוגים של עבודת השם שלכאורה נראים הפוכים זה מזה ובכל זאת שניהם בכוחם לברר את האור מתוך החושך ולהאיר את העולם במלכות שד"י ואף להשלים זה את זה.

 

"עבודה" אחת היא עבודת הבירורים הנעשים על ידי התבוננות השכל בחריפות ובעמקות במטרה לברר את הקליפה מתוך הפרי וה"עבודה" השנייה ההפוכה לכאורה הוא העבודה של ההתחזקות באמונה שמעצם היותה 'אמונה' ולא 'ידיעה ברורה' היא עבודה שדורשת מאיתנו להתבונן על החיים מעל ומעבר לכל הגיון ושכל – שזוהי כאמור עבודת יום הפורים.

 

העמקות בעבודה זו של זריקת השכל והתבוננות מעל ומעבר לגבולותיו טמונה במאמר חז"ל כי בפורים "כל הפושט יד נותנים לו". מהמילה "כל" אנו למדים שלא רק לצדיק והקדוש שבנו יינתן מבוקשו אלא ל"כל" הפושט יד יינתן מבוקשו אף אם הוא רשע כהמן.

 

על מנת שנוכל באמת לזכות לשמוח בהשם בפורים הקדוש ולהאמין כי גם לנו הרחוקים והעלובים שבעם יש את הזכות לפשוט את היד ולזכות שיתנו לנו משמיים את מבוקשינו מבלי שיפשפשו במעשינו ויגלו את גודל התעצמות עוונותינו ובשל כך ירחיקו אותנו מקבלת הטוב – כדי לזכות לכל זאת, עלינו לזרוק את ההיגיון האומר לנו שלא מגיע לנו! להאמין באמת כמה מאיתנו באמת מאמינים בעומק ליבם כי אם סתם כך נפשוט יד לקבל בקשתנו מבלי שלפני כן נתוודה, נתחרט ונעשה תשובה אכן יתנו לנו משמים את מבוקשנו כמובטח לנו בפורים ש"כל" הפושט יד נותנים לו? ההנחה היא כי מעטים מאוד מאיתנו מאמינים בכך שבורא עולם אוהב אותנו באהבת חינם שלא תלויה בדבר עד כדי שהוא מוכן לתת לנו את טובו גם כאשר אנחנו כמו שאנחנו. קשה לנו להאמין שיש לו לבורא מקום בליבו בו הוא אוהב אותנו באהבת חינם שאינה תלויה בדבר. מקום של רחמים פשוטים שאין בהם דין כלל המתגלה ביום פורים הקדוש.

 

בשביל לזכות לאמונה הפשוטה הנצרכת כדי להאמין שאנחנו אהובים בעמקי השמים אף על פי שאנחנו כמו שאנחנו ולכן "כל" הפושט יד יקבל מבוקשו ולא רק ה"צדיק והקדוש" שבעם – עלינו לזרוק את הראש לחלוטין עד כדי שלא נדע בין הארור שבנו לברוך שבנו. זוהי עבודת יום הפורים הקדוש – לזרוק את הראש ולהאמין שבין אם אנחנו ארורים כהמן או ברוכים כמרדכי בכל מקרה הקב"ה – בעולמו העליון והנשגב מבינתנו – אוהב אותנו ומשתוקק לתת לנו את כל טובו רק בגלל שאנחנו בנים למקום וכי פשטנו את ידינו לקבל את אהבתו וברכתו.

 

פורים כהכנה לפסח

 

על כן אומר רבינו כי פורים הוא הכנה לפסח. בפסח העבודה הפוכה מן העבודה של פורים. אם בפורים מאיר אור האמונה הפשוטה באהבתו של הבורא אלינו עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי אז בפסח העבודה היא דווקא עבודה של בירורים במטרה לגלות ולהפריד בין 'ארור המן' ל'ברוך מרדכי'. בעוד כל עניינו של פסח הוא ההפרדה בין החמץ למצה – חיפוש החמץ שהוא בחינת היצר הרע והמידות הרעות והרחקתו מן המצה שהיא בחינת האמונה והקדושה הטמונה בנו – עניינו של פורים הוא הידיעה שהשם אוהב אותנו בין אם אנחנו טובים בעיניו כמרדכי הצדיק ובין אם אנחנו רשעים בעיניו כהמן הרשע.

 

ומדוע עבודת פורים היא דווקא ההכנה לעבודת הפסח? כי רק מי שמאמין באמונה פשוטה נטולת כל הגיון אנושי כי בכוחו של בורא עולם לאהוב אותנו אפילו אם אנחנו רשעים כהמן חלילה יהיה מסוגל לברר את הרע מהטוב שבו מבלי לשקר ולהעלים את הרע. מעצם היותנו "בני אנוש" לא נעים לנו לראות בעצמנו רע ולכן דרכנו להעלים אותו מעצמנו ולהדחיקו ודווקא בשל כך לעולם לא נוכל למצוא אותו ולהפריד אותו מהטוב שבנו שהוא מה שאנחנו באמת מעצם היותנו חלק אלוק ממעל. אך אם נאמין באמונה שלמה כי אנחנו נשאר אהובים בעיני הבורא בכל אופן אף אם נזהה את הרע שבנו רק אז יהיה לנו את הכוח הנפשי לחפש את הרע שתפס משכן בנפשנו לזהות אותו ולמגר אותו מתוכנו בכוח האמונה שבאמת באמת אנחנו רק טובים ואהובים בעיני הבורא אף על פי שאנחנו כמו שאנחנו.

 

"כי אין מחשבותיי מחשבותיכם" אומר לנו הבורא ולכן רק אם תזרקו את הראש לחלוטין עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי רק אז תזכו להכיר את טובי האינסופי שאינו נתפס בשכל אנושי. ולא רק זאת אלא שרק כאשר תפנימו את טובי האינסופי בנפשכם תזכו לכוח לעשות את עבודת הבירורים של פסח שהיא המביאה לשחרור מן המייצרים המעיקים על הנשמה ובכל זאת להישאר על עומדכם מבלי ליפול מכבדות עומק בירור האור מהחושך. לכן כל החגים מתבטלים חוץ מפורים כי פורים הוא גילוי אור אין סוף שכולו טוב ורחמים פשוטים שאין בהם דין כלל שזה בחינת הגאולה השלמה.

 

יהי רצון שנזכה בפורים לשמוח מעצם היותנו יהודים בלי שום הגיון ובלי שום התבוננות על הרע שבנו וסביבנו ואז נזכה שיושפע עלינו אור גבוה מיני גבוה וייתן לנו כוח לעבור את בירורי העולם הזה בשלום בלי שניפול לייאוש או שנתרחק מידיעת אהבת הבורא אלינו לעולם.

 

 

מוזמנים לשתף אחרים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מהספריה שלנו:
ice-creams-with-shells-beach
סיגל אהביאל
הקיץ בפתח ועימו 'רעש' רגשי ומחשבתי, שמחות ומפגשים מתוקים שאיתם מגיע גם, כן גם, פיזור יישוב הדעת…
carnival-mask-front-blurred-lights
סיגל אהביאל
לתחפושות בפורים מסר מאוד ברור – העולם הזה הוא תחפושת אחת גדולה! כי כשאנחנו מפנימים שכל העולם…
מחוסר שליטה לאור בהיר
סיגל אהביאל
 על דרך המליצה ניתן לומר שפורים הוא חג השחרור. הכיצד? כי בפורים מתבקש מאיתנו להמציא מתוכנו את…