מה באתר

כניסת חברים
שם:
סיסמא:
חדשות ועדכונים

 

 
לקריאת הכתבה שהתפרסמה על מרכז 'שיח הלב' בעיתון' משפחה' 
לחצי כאן

 

 

 

רבי נחמן אומר שבתוכך טמונות שלוש 'נקודות' התבוננות עצמית ושמכל אחת מהן את חווה את עצמך ואת הסובבים אותך באופן שונה.

 

הכירי בתרגיל ההרפיה המצורף את שלושת הנקודות שמשפיעות על היחסים שלך עם עצמך ועם העולם כולו.

 

תלמדי ליצור שיתוף פעולה בין שלושתן ולקבל מסר מבורא עולם שיוביל אותך אל האור גם ברגעים של חושך ואי בהירות.

 

https://drive.google.com/file/d/1dlUulA3B5e69CabFjPnX3t-WH5LrDi-p/view?usp=sharing

 

באהבה ובברכת קיץ בריא ושמח סיגל אהביאל

 

 

יקרה,

 

להתבונן על הקשיים שלנו בעיניים 'עליונות' ואולי גם קצת 'מרוחקות' מקנה לא פעם תמונת מצב רגועה יותר שמפיחה תקווה בתוך הצפיפות הרגשית.

 

  ההרפיה המצורפת מציעה לך לרכוש מבט עליון ואולי גם קצת אפילו 'אלוקי' על מה שעובר עליך.

 

תרכשי התבוננות חכמה ורחבה על מאורעות חייך.

 

  לצפיה ביוטיוב

https://youtu.be/dKE2K2YF3l0

 

להאזנה לחצי על הקישור https://drive.google.com/file/d/13V8PduCYJBJRDP161o2IIeDAvwaiwOZp/view?usp=sharing

 

 

מזכירה לך - הסדנה החד שנתית הייחודית שלנו תיפתח מיד אחרי החגים.

 

♥ תרכשי כלים מחודדים לצאת ממצוקות שתקועות בך שנים רבות.

 

♥ תקבלי הבנה בהירה על עצמך ועל יקירייך ותחווי חיבור סיפוק בקשר איתם.

 

♥ תכירי מפת דרכים מדוקדקת של הנפש ותדעי להתמודד עם אתגרים מתוך ביטחון ורגיעה.

 

אם את רוצה לחיות את חייך בעומק ובהירות מאירה את מוזמנת להצטרף אלינו

 

את יכולה לכתוב לנו במייל חוזר ahaviel@siach-halev.com

 

או להתקשר אלינו

 

058-4388613

 

  תתחילי ליצור שינוי שורשי שיחבר אותך ביציבות לאוצרות שבך.

 

 

  להשארת פרטים לחצי

 

 

https://siach-halev.ravpage.co.il/sofa2

 

 

להתרשמות והכרות עם שיטת 'הגשטאלט היהודי' ששידרגה לאלפי נשים את החיים

את מוזמנת למפגש 'על הספה' שיתקיים ביום שני יח' תמוז 28/6 בשעה 20:00 בzoom

 

 

להשארת פרטים ולהצטרפות לחצי

https://siach-halev.ravpage.co.il/sofa2

 

מחכה לך באהבה

 

מאמינה בך שתגיעי לכל הטוב שמחכה לך...

 

סיגל אהביאל

 

 

אור השם מאיר עלינו תמיד. גם כשהכל קורה "לא כשורה" גם שם מסתתר אור השם ומאיר עלינו מבעד למסך המאפיל.

 

עשרים אחוז בלבד מעם ישראל קיבלו את התורה מסיבה פשוטה.  מעטים היו אלו שהשכילו לראות את התקווה והאהבה מבעד לאכזריות, לרדיפות ולפחד מפני המצרים שהיו ועדיין מיצגים את כלל כל רשעי עולם שרודפים אותנו לכלותנו. 

 

 

 

חשוב שנבין שהמלחמה אינה על הגופים שלנו וגם לא על הרכוש שלנו ואפילו לא על האדמה הקדושה שלנו. המלחמה היא רק על הנפש שלנו. על האמונה. על השמחה. על הביטחון. את זה הם רוצים. 

 

ולכן הניצחון שלנו נרשם כאשר למרות הכל השמחה ממשיכה להחיות אותנו, וכאשר המבט שלנו נשאר יציב, חזק, ישיר, מאיר ובעיקר לא מפספס את נוכחות השם בכל מקרה ובכל מצב.

 

זה נכון, יש בנו חלקים שבוטחים ומכירים בנוכחות השם. ויש בנו גם חלקים 'הגיוניים' שלא מצליחים לספוג את הרעיון שיש כוח רוחני שמנהיג את העולם לטובה גם כאשר הכל נראה ממש 'לא טוב'.

 

אבל חשוב שנדע שהחלק המאמין שבנו הוא זה שיקבל בשמחה ובזרועות פשוטות את אור התורה בהיתגלות עלינו החג. והחלק שמתקשה להכיל את טוב השם גם במכה, הוא זה שיתקשה גם להכיל את אור התורה למרות שתינתן לו בקולות וברעמים.

 

ואנחנו.. אנחנו רוצים את כל חלקינו נוכחים בהר סיני ומקבלים את אור השם ותורתו. גם את העצמי המאמין וגם את העצמי המבוהל והלא בוטח.  

 

מה יעזור לנו לזכות לזה? 

 

כוח האמת. המוכנות להכיל את שני הקצוות הללו שבתוכנו. להסכים להכיר שיש בנו חלק מכווץ שלא מצליח להצליח להיות מאמין,

 

ולעטוף גם אותו. לתת גם לו מקום והכרה בי להיבה ממנו. 

 

לאפשר לו להרפות לרגע ולהכיל את העובדה שגם עליו מוקרנת אהבה משמיים ומאיתנו. שהוא, החלק המבוהל והמכווץ והלא מאמין שבנו, גם הוא אהוב. וגם לו יש תקווה.

 

כאשר נפנים שהשם מאיר גם על החלקים ה"כופרים" שבנו ושגם בהם יש אור מסתתר ושגם להם מחכה התורה כי גם הם חלק מהדרך אל הטוב המוחלט, המכווץ שבנו יתרחב. לו רק ינתן לו המקום לעצור ולהכיל את עצמו, תתגלה מתוכו אמת שבכוחה להכיל את הקצוות שמספרים שגם ברע יש טוב למרות ועל אף הכאב. 

 

התרגיל המצורף יעזור ליישם בפועל את הרעיון שלשני החלקים שבנו יש מקום אצל אבא שבשמיים. ושלכל חלקינו יש תקווה לאמונה, לריפוי, לשמחה ולאהבה..

 

באהבה ♥

 

סיגל אהביאל

 

 

https://drive.google.com/file/d/1u_yHVXXLBRlRkiOTNaq3WzifHMcAfA0g/view?usp=sharing

 

 

האסון שפקד אותנו כמשפחות וכעם, בציון הקדוש של רשב"י, קורא לנו לחשבון נפש מהול באהבה ויראה.

 

מצורף שיעור קצר לחיזוק הלב ודיוק הדעת - מה היא דרך התשובה המתבקשת מאיתנו עכשיו.

 

מוקדש לעילוי נשמתם של מ"ה הקדושים שחזרו למרומים ביום ל"ג בעומר.  

 

https://drive.google.com/file/d/1_KIqvxD0Lr7vA9KRPxsi0S5f1rcaDh6j/view?usp=sharing

 

שנזכה לגאולה ברחמים

 

 

מה שנצרך לנו יותר מכל כרגע הוא נחמה משמיים וגם את היכולת בתוכנו להכיל ולקבל אותה.

 

איך מתחזקים בהכרה שגם בתוך הכאב הגדול ביותר, נמצא השם יתברך ועל כן אין ייאוש ואין פחד כלל בעולם?

 

בהרפיה המצורפת, שהועברה בבית ספר שיח הלב להכשרת מטפלות בגשטאלט יהודי, תמצאי שביל שיוביל מעומק הכאב האישי שלך ועד להישענות על אבא שבשמיים.  https://drive.google.com/file/d/1aYwbD7wr3ffveVn3waFceDW3Gk3sDPVq/view?usp=sharing

 

 

 

הטלטלות שקורות עכשיו נוגעות בכל לב ובכל נפש. האם כבר עצרת לרגע כדי לשמוע מה ליבך אומר לך?

 

התרגיל המצורף מזמין אותך לשמוע את קולך הפנימי בעין הסערה וגם לזהות את המסר האישי מריבונו של עולם אליך.

 

https://drive.google.com/file/d/1SJIwz4vsDCswE3kMGtkFUG4LqE0BpS-M/view?usp=sharing

 

שנתבשר רק בשורות טובות ונתנחם נחמה שלמה.

 

 

לעיתים החיים כל כך מטלטלים שהאחיזה בנקודת העוגן הפנימי הטוב והשורשי שבנו כבר לא בנמצא.

בכוחו של מפגש עם עצמנו להחזיר אותנו את עצמנו, ואת עצמנו אל בוראנו.

מוזמנת לתרגיל הרפיה מתוך מפגש במרכז שיח הלב להכשרת מטפלות בגשטאלט יהודי -  שיפגיש אותך עם הטוב השורשי שקיים בך.

https://drive.google.com/file/d/1j0R1n-MlznN5JAwtha0Tf-F9HeeAPYc_/view?usp=sharing

 באהבה  

סיגל אהביאל

 

 

שיח הלב מציע לך משחק שהשיקו סיגל אהביאל ושירן תורג'מן

המשחק שיחבר את הילדים שלכם אל הטוב השורשי שבהם. המתנה המושלמת לפסח. לילדים לנכדים ולאחיינים. 

 

לרכישה ופרטים לחצו כאן

 

 

 

 

 

יש רגעים שממלאים אותך באור. לו ידעת לזהות מה היה בהם שמילא אותך באור אז גם יכולת לדעת מה היא נקודת החיסרון שלך ואיך למלא אותה באור מתוך עצמך בעצמך.

 

ואז תוכלי גם למלא אחרים באור הייחודי שלך שלא תלוי בשום גורם חיצוני.

 

מכאן שלהשקיע בעצמך משמעו לצמוח ולהצמיח אחרים.

 

בתרגיל ההרפיה תתחברי אל נקודת החיסרון הכי עמוק שלך ואל המילוי העצמי הכי פנימי שבך.                                                                                                                                                     https://drive.google.com/file/d/1eTRFxJjJe7oHo8MpR3QQ7usGde34OYAg/view?

                                                                                                                                                     https://drive.google.com/file/d/1eTRFxJjJe7oHo8MpR3QQ7usGde34OYAg/view?usp=sharing

 

 

 

 

הכירי את עצמך ברבדים הסמויים שלך

 

יקרה,

 

יש בך חלקים שמוכרים לך ושרק מחכים שתעצרי להקשיב להם ותתחברי אליהם..
וגם.. יש בך חלקים ממש לא מוכרים ואפילו מאוד סמויים שמייחלים להתבוננות העמוקה שלך שתחבר אותך אליהם.
שניהם את.. שניהם אף מדברים ביניהם בין אם שמעת את שיחם ובין אם לא..
עצרי.. הקשיבי.. הכירי את השיח הפנימי שבתוכך..
ההרפיה המצורפת תטעים אותך את מי שאת..
כל מה שצריך זה כמה רגעים של שקט. ומשם? תלכי אליך. מתי וכמה שתרצי...

 

להרפיה לחצי כאן

 

 

 

 

רגע לפני הגאולה הגלות מתגברת! / סיגל אהביאל

 

פרשת וארא מתחילה בתגובה של ה' לטרוניית משה רבינו "למה הרעות לעם הזה?"  מסוף פרשת שמות.

 

משה לא מבין איך זה יכול להיות שתחילת הבטחת הגאולה הופכת את הגלות לנוראית יותר מאי פעם.

 

ומשם אנחנו לומדים חוק רוחני שהפיל רבים וטובים בפח הייאוש. רגע לפני הגאולה, השינוי, הרווחה, ההצלחה והפריצה - התחושה מתגברת שבחיים לא נצא מהצער, מהצמצום, מהקושי ומהתקיעות.

 

כול עוד אנחנו שואפים לשינוי טוב בחיינו חשוב שנדע שהוא לא יגיע לפני שנתמודד עם ניסיון עסיסי לפניו.

 

ככה זה בכל תחום בחיים.  וככה יקרה גם בגאולה האחרונה.

והסיבה לכך היא פשוטה - רק כשממש ממש קשה, יש לנו שתי אופציות אפשריות:

אחת היא הייאוש והפספוס של הכל. והשנייה היא צעקה להשם מעומק מהלב והיא זו שפותחת את שערי הגאולה השלמה. גם אם היא חלקית עד לניסיון הבא וגם אם היא הגאולה האחרונה.

 

ועוד נקודה חשובה - ככל שהגאולה יותר שורשית ועמוקה כך הניסיון האחרון שלפניה הוא קשה ומטלטל יותר.

 

עשרים אחוז בלבד החזיקו מעמד ביציאת מצריים ובחרו באופציה הנכונה - צעקה ואמונה.

 

מסתבר שאין זו בחירה פשוטה. אבל אם היא כבר עומדת בפנינו סימן מובהק יהיה עבורנו - שיכול נוכל לה!

 

יהי רצון שנזכה להיות מאלה שנגאלים בגאולה האחרונה..

 

 

 

להסכים להיות את ולצמוח באמת

 

יקירתי!

כשאת מבינה, מזהה ומקבלת את רגשותייך האמיתיים לנוכח מי או מה שהפעיל אותך או טלטל אותך - דווקא אז מתגלה בך כוח אדיר להתמודד.

כי הכי חשוב הוא שלא תנטשי את עצמך לעולם. את הרגשות האמיתיים שלך. את המחשבות שמציפות אותך.

הכי חשוב שתשארי את גם כאשר מה שאת פוגשת בחייך מכאיב לך או משפיל אותך ובעיקר מפגיש אותך בתוכך עם מישהי שאת לא אוהבת.

כי דווקא משם, מהאמת הפנימית הכי אמיתית שלך, תוכלי להתחיל להתחזק. לא לבעוט או לברוח או להעמיד פנים שאת מי שאת רוצה להיות.. אלא להתחזק באמת! ולצמוח באמת!

ההרפיה המצורפת תעביר אותך תהליך בו תמצאי את עצמך שוב ושוב דווקא בזכות המאורעות הכי מטלטלים...

  https://drive.google.com/file/d/1uaSUBJFK7dk3SD-rFZjiIz2QDz4s9pkD/view?usp=sharing

 

באהבה גדולה

 סיגל אהביאל

 

 

 

 

המסר שבנסיונות חייך

 

האתגרים שהשם שולח אל חייך לא לחינם הם נשלחים אליך. יש בהם מסר מדויק רק עבורך, ולך יש יכולת לפענח אותו.

הקישור לתרגיל המצורף יעזור לך לעבור תהליך עד מציאת המסר האישי הנסתר שם עבורך ששורשו ניצב  בתקופה הכי רגישה בחייך - שנות ילדותך.

 לחצי על הקישור ופגשי את עצמך

https://drive.google.com/file/d/1Pzld9ZH_dFBKqyvcICDQaUOg0lYJJPS2/view?usp=sharing

 בהחלט! קחי זמן למפגש עם עצמך. 

והרי את הכי חשובה כי בלעדייך ממילא לא יהיה כלום בחייך.. (:

 

 באהבה

 סיגל אהביאל

 

 

 

שבוע טוב ומבורך!

הינה חיזוק לקראת השבוע הבא עלינו לטובה כי כ"כ אקטואלית התורה שלנו:

אומר ה'שפת אמת' על פרשת "שמות" שהגלות כלל אינה כיסוי על השגחת השם אלא שהיא היא השגחת השם. שגם בקשיים שלנו עם הקורונה והבריאות ובעיות הפרנסה והבעיות המשפחתיות והעולמיות -  שם דווקא נמצא השם!

אז נשאלת השאלה - איפה הוא? לא יכל היה להתגלות אלינו בצורה נעימה יותר? למה לשלוח לנו קשיים כל כך קשים?

והפרשה עונה "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף" מי לא ידע את יוסף? המלך? לא! "אשר לא ידע את יוסף" מדובר על עם ישראל . בגלל שעם ישראל שכח את בחינת "יוסף" שהוא נקודת פנימיות היהדות שבנו שיודעת שהכל זה השם ושהכל טוב ולטובה עבורינו - לכן קם מלך שעינה אותם. למה? כדי שיהיה להם כל כך קשה עד שיזכרו אותו שוב ויצעקו אליו.

כי בחינת "יוסף" הוא לבת האש של הסנה הבוער. שם הכל בהיר ומחובר להשם. שם אש הגלות לא יכולה לשלוט בנו כי יש בנו אמונה. לכן אמנם הסנה בוער אבל האש השורפת לא שולטת בו כי "לבת האש" בוערת בו.

אמנם העולם מסתיר את ההשגחה אבל אין שום דין יכול לשלוט בנו כי יש לנו התחדשות האמונה שוב ושוב על כל מקרה שקורה לנו בחיים ...

לכן כתוב בפרשה "ויקם מלך חדש על מצרים". והרמז הוא  שההתחדשות של האמונה הפסיקה בעם ישראל לכן עבר השלטון לבחינת "מצרים" ו"קם מלך חדש" ששלט עליהם.

וזו הסיבה שנצטוו אחרי יציאת מצרים "החודש הזה לכם" שמשמעו (החודש) ההתחדשות הזו (לכם) חוזרת אליכם..

 יהי רצון שנזכה להתחדשות האמונה דווקא בזכות התקופה הבוערת הזו. שכל אשר נעשה, נפעל בכוחו של השם ובאמונה שלמה שכל המעשים הם שלו וממנו. ואנחנו בשליחותו לגילוי רצונו בלבד.

 באהבה רבה

 סיגל אהביאל

 

 

 

החיסון החזק בעולם - השקט והרגיעה שלך

 

חברות יקרות!

ימים מאתגרים עוברים עלינו. אנחנו צריכים "חיסון" חזק ומדויק יותר מאי פעם - אמונה בטוב העליון השופע עלינו.

בראש השנה המלכנו את בורא עולם עלינו. זו לא היתה המלכה מהפה לחוץ. זו היתה המלכה מהלב שלנו עד לב השמיים.

שמשמעה שכל מה שקורה לנו כולל הכל מכל כול - אינו אלא ממנו אלינו ולחלוטין לטובתנו. וכן. זה כולל הכל מכל כל....

אז איך 'מתחסנים' מול האתגרים שקורים לנו עכשיו ולא פוסחים על אף אחד מאיתנו? - מכניסים אור לחיינו.

אור האמונה. אור הביטחון.

גם אם בפנים צועקים הש"דים וטוענים: "לא! אין מקום פה לאור. הוא ערטילאי מידי ובינתיים אין מי שיגן עלינו. עלינו להישען החוצה ושמישהו יזריק לנו משהו שיגן עלינו מפני פגעי הזמן שבאים ממלך שלא נמלך בנו איך יתנהלו חיינו. כי בנו  יש עצמי שאינו ראוי ואינו אהוב".

נכון.. מותר להם לצעוק לש"דים הפנימיים. בשביל זה הם נקראים ניסיון כי זה תפקידם - לנסות אותנו.

אך מצד שני מותר גם לנו להשיב להם מילה אחת - אמונה. ועוד מילה - ביטחון.

ואיך נגיע לאמונה וביטחון? נכניס אותן אל תוכנו ונתמודד מול כל הצעקות הפנימיות שמנסות לפלוט אותן מהר מחיינו. מול כל הכפירות הקטנות והגדולות שצורחות בתוכנו. מול על הרשעויות הסמויות שלא נעים להודות עליהן. מול כל הפחדים המרעידים את אמות הסיפים שלנו.

כל אלו קיימים בנו רק כדי שנתמודד איתם ונשיב להם תשובה אחת ניצחת ממש כמו שענה חבקוק הנביא "צדיק באמונתו יחייה".

אמונה היא גם שורש שקיים בנו בטבעיות וגם תוצאה של עבודה פנימית מחזקת.

מצד אחד היא השורש שממנו הגענו. ומצד אחר היא תוצאה של עבודה משום שהתכסנו בפחדים כמו שמיכה שחורה שמכסה על מי שאנחנו באמת.

 כדי להסיר את השמיכה ולגלות את כוחנו כוח האמונה  עלינו לגעת בהם מתוך אמונה שיכול נוכל להם.

משום שבימים אלו חייבים לחסן (מלשון חוסן) את המערכת החיסונית שהיא האמונה שלנו בטוב השופע עלינו ובטוב שבתוכנו -  מצורפת לכן הרפיה שכדאי לשמוע ולבצע כל יום.

כמה דקות של 'חיסון' עצמי (חוסן עצמי) בימים של ניסיון.

https://drive.google.com/file/d/1aM3I_JtwM7Yc2jlBvfFC-as8ZM7J7lbg/view?usp=sharing

בתפילה שהשם יהיה בעזרנו, שנשען רק עליו ושנסכים לשמוע את כל מסריו הנמסרים אלינו בלי מילים אלא דרך מהלכי החיים..

 

 

 

 

פרשת ויחי - דווקא כשהכל סביבנו לא וודאי ומאיים זה הזמן לגלות את הכוח שלנו לשמוח גם כשאין שום סיבה חיצונית לשמחה.

להאזנה לחצי כאן

 

 

 

 פרשת ויגש. היורצייט של רבי נתן זיע. הפטרת ויגש וצום י' טבת -  מתאחדים כולם למסר אחד  - איך יוצרים אחדות בתוכנו ועם סביבתנו ...

להאזנה לחצי כאן 

 

 

 

 

חנוכה - זאת חנוכה.

פרשות וישב מקץ מתארות את מסע גאולת הנפש

 

להאזנה לחצי כאן

 

 

 

חנוכה - איך נוכל להרגיש את האור הגנוז

 להאזנה לחצי כאן

 

 

 

פרשת וישלח מגלה לנו באילו שיטות ניצח יעקוב את לבן ועשיו

 

גם אנחנו יכולים בכוחו לנצח את היצר הרע..

 

שנזכה!

 

https://drive.google.com/file/d/1xympcV2IhCK2Th5-jFSJScu5B3zz8hwY/view?usp=sharing

 

 

 

 

חברות יקרות! 

 

החגים עברו ועכשיו הם בתוכנו. כל מה שעברו נפשנו נשמתנו וגופנו בחודשיים האחרונים מאלול ועד עתה בונה אותנו להמשך מחובר פנימה ולמעלה.

במהלך החגים מסרתי שיעור שכולל את כל מהלך החגים לידי מסע אחד שלם שסוגר מעגל בנפש ובנשמה שלנו.

אמנם המעגל הזה כבר בתוכנו אך יחד עם זאת הוא רלוונטי לכל השנה ולכל יום יום ולכל התמודדות בחיים שלנו. לכן שמחה לצרף לכן את השיעור "מסע הנפש מאלול ועד שמחת תורה" במטרה שנלך עם המסרים הללו כל השנה. 

להאזנה לשיעור לחצי כאן 

 

שתהיה לכולנו שנה טובה בריאה ומבורכת 

מוסרת המון אהבה ומתפללת שלא ניפול משום דבר ונהיה שמחות וחזקות תמיד.

סיגל 

 

 

 

הכנה לעשרת ימי תשובה ויום הכיפורים

 

מוזמנת לצפות בשיעור וידאו חדש בו תלמדי כיצד עושים תשובה אמיתית בלי שום זיופים והעמדות פנים.

 

כמה קל להעמיד פנים ולכסוף להיות טובים וצדיקים בעוד שעמוק בפנים בסתר סתרים מתחבאת לה תחושה שאת החלק הבאמת 'לא יפה' אנחנו מסתירים.

 

לחצו על הקישור וצפו בשיעור שיחזק את הלב לעשות תשובה גם מתוך העומקים הפחות יפים - https://youtu.be/U-mAsmr8Rdw

 

 שנה טובה ומתוקה.  

כתיבה וחתימה לחיים טובים לשלום ולברכה!

 

 

 

 

פרשת כי תצא מלמדת אותנו איך להפוך את היצר הרע לטובתינו. לא רק שלא יצליח להפיל אותנו אלא שיגלה לנו את הכוח הטמון בנו.

להאזנה לחצי על הקישור

 

https://drive.google.com/file/d/1BQONC0Rf1lo_HXzTH8bjIIFqDGQ8dG1N/view?usp=sharing

 

בימים אלו נפתח שער חד פעמי שחוזר אחת לשנה שדרכו נוכל לגלות את כל הטוב שלנו לעולם ולעצמנו.
פרשת שופטים מלמדת אותנו איך לעבור דרך השער הזה.

להאזנה לחצי על הקישור

 

https://drive.google.com/file/d/1Eb7XQNHCA2II8dislnqHR2Ad6N8fq2I4/view?usp=sharing

 

 

 

פרשת ראה מלמדת אותנו איך אפשר לברוא את המציאות הפרטית שלנו באופן שנרגיש רק ברכה בכל דבר

להאזנה לחצי על הקישור

https://drive.google.com/file/d/17yw3awAWGqo4D-i4qsK1ZdJwmna37Hra/view?usp=sharing

 

 

פרשת ואתחנן מלמדת אותנו איך אפשר לרצות מאוד ויחד עם זאת גם לוותר במקביל על הרצון. וכל זאת מבלי לוותר על הרצון.

להאזנה לחצי על הקישור

 https://drive.google.com/file/d/19UQwJj6BstNNhBX4_S28G33y3i95ULqO/view?usp=sharing

 

 

לקריאת הכתבה שהתפרסמה על מרכז 'שיח הלב' במגזין 'אשת' לחצי כאן

 

לקריאת הכתבה שהתפרסמה על מרכז 'שיח הלב' בעיתון' משפחה' לחצי כאן

 

 

בפרשת דברים משה רבינו אומר לעם ישראל שהוא לא יכול לשאת אותו על עצמו לבד. האם באמת הצדיק לא יכול לשאת את עם ישראל? למה הכוונה שלו? איזה לימוד הוא מוסר לנו כאן?

להאזנה לחצי על הקישור

https://drive.google.com/file/d/1eQj1-owqCASG9mQuGinxXSIDaV8vTzni/view?usp=sharing

 

פרשת מטות מסעי מלמדת אותנו על כוח הדיבור. דיבור טוב יוצר מציאות של טוב. ודיבור רע יוצר מציאות של רע. ומה נכון לעשות כשאנחנו רואים רע לנגד עינינו? להתעלם? להעמיד פנים שלא ראינו?

להאזנה לחצי על הקישור

https://drive.google.com/file/d/1hzb2YR61W3HpW-a8eT9iE3pIPKMRzXwI/view?usp=sharing

 

פרשת חוקת מפליאה אותנו - שהפרה האדומה מטמאת את הטהורים בזמן שהיא מטהרת את הטמאים ואיך זה שאדם מת באוהלה של תורה רק אז נקרא חי ? כיצד ההפכים האלו קשורים לנפש ולמסע האישי שלנו בעולם ?

להאזנה לחצי על הקישור

https://drive.google.com/file/d/1uFKhgROuseE-KmTu0xRzqu9Nz61pA56V/view?usp=sharing

 

פרשת קורח מלמדת אותנו כמה חשוב להתרחק מהמחלוקת.

אך מה נעשה וכל חיינו מלאים במחלוקות?

איך בורחים מהמחלוקת למרות שהיא שם כל הזמן?

 

<span style="color: #

 

 

 

 

 

 

 מאמר_פס

 

יקירתי!

כשאת מבינה, מזהה ומקבלת את רגשותייך האמיתיים לנוכח מי או מה שהפעיל אותך או טלטל אותך - דווקא אז מתגלה בך כוח אדיר להתמודד.

כי הכי חשוב הוא שלא תנטשי את עצמך לעולם. את הרגשות האמיתיים שלך. את המחשבות שמציפות אותך.

הכי חשוב שתשארי את גם כאשר מה שאת פוגשת בחייך מכאיב לך או משפיל אותך ובעיקר מפגיש אותך בתוכך עם מישהי שאת לא אוהבת.

כי דווקא משם, מהאמת הפנימית הכי אמיתית שלך, תוכלי להתחיל להתחזק.

לא לבעוט או לברוח או להעמיד פנים שאת מי שאת רוצה להיות אלא להתחזק באמת! ולצמוח באמת!

ההרפיה המצורפת תעביר אותך תהליך בו תמצאי את עצמך שוב ושוב דווקא בזכות המאורעות הכי מטלטלים.

 

  https://drive.google.com/file/d/1uaSUBJFK7dk3SD-rFZjiIz2QDz4s9pkD/view?usp=sharing

 

באהבה גדולה

 סיגל אהביאל

 

 

מאמר_פס

 

האתגרים שהשם שולח אל חייך לא לחינם הם נשלחים אליך. יש בהם מסר מדויק רק עבורך, ולך יש יכולת לפענח אותו.

הקישור לתרגיל המצורף יעזור לך לעבור תהליך עד מציאת המסר האישי הנסתר שם עבורך ששורשו ניצב  בתקופה הכי רגישה בחייך - שנות ילדותך.

 לחצי על הקישור ופגשי את עצמך

 

https://drive.google.com/file/d/1Pzld9ZH_dFBKqyvcICDQaUOg0lYJJPS2/view?usp=sharing

 

 בהחלט! קחי זמן למפגש עם עצמך. 

והרי את הכי חשובה כי בלעדייך ממילא לא יהיה כלום בחייך (:

 

 באהבה

 סיגל אהביאל

 

 מאמר_פס

 

 

חברות יקרות!

ימים מאתגרים עוברים עלינו. אנחנו צריכים "חיסון" חזק ומדויק יותר מאי פעם - אמונה בטוב העליון השופע עלינו.

בראש השנה המלכנו את בורא עולם עלינו. זו לא היתה המלכה מהפה לחוץ. זו היתה המלכה מהלב שלנו עד לב השמיים.

שמשמעה שכל מה שקורה לנו כולל הכל מכל כול - אינו אלא ממנו אלינו ולחלוטין לטובתנו. וכן. זה כולל הכל מכל כל

אז איך 'מתחסנים' מול האתגרים שקורים לנו עכשיו ולא פוסחים על אף אחד מאיתנו? - מכניסים אור לחיינו.

אור האמונה. אור הביטחון.

גם אם בפנים צועקים הש"דים וטוענים: "לא! אין מקום פה לאור. הוא ערטילאי מידי ובינתיים אין מי שיגן עלינו. עלינו להישען החוצה ושמישהו יזריק לנו משהו שיגן עלינו מפני פגעי הזמן שבאים ממלך שלא נמלך בנו איך יתנהלו חיינו. כי בנו  יש עצמי שאינו ראוי ואינו אהוב".

נכון מותר להם לצעוק לש"דים הפנימיים. בשביל זה הם נקראים ניסיון כי זה תפקידם - לנסות אותנו.

אך מצד שני מותר גם לנו להשיב להם מילה אחת - אמונה. ועוד מילה - ביטחון.

ואיך נגיע לאמונה וביטחון? נכניס אותן אל תוכנו ונתמודד מול כל הצעקות הפנימיות שמנסות לפלוט אותן מהר מחיינו. מול כל הכפירות הקטנות והגדולות שצורחות בתוכנו. מול על הרשעויות הסמויות שלא נעים להודות עליהן. מול כל הפחדים המרעידים את אמות הסיפים שלנו.

כל אלו קיימים בנו רק כדי שנתמודד איתם ונשיב להם תשובה אחת ניצחת ממש כמו שענה חבקוק הנביא "צדיק באמונתו יחייה".

אמונה היא גם שורש שקיים בנו בטבעיות וגם תוצאה של עבודה פנימית מחזקת.

מצד אחד היא השורש שממנו הגענו. ומצד אחר היא תוצאה של עבודה משום שהתכסנו בפחדים כמו שמיכה שחורה שמכסה על מי שאנחנו באמת.

 כדי להסיר את השמיכה ולגלות את כוחנו כוח האמונה  עלינו לגעת בהם מתוך אמונה שיכול נוכל להם.

משום שבימים אלו חייבים לחסן (מלשון חוסן) את המערכת החיסונית שהיא האמונה שלנו בטוב השופע עלינו ובטוב שבתוכנו -  מצורפת לכן הרפיה שכדאי לשמוע ולבצע כל יום.

כמה דקות של 'חיסון' עצמי (חוסן עצמי) בימים של ניסיון.

 

https://drive.google.com/file/d/1aM3I_JtwM7Yc2jlBvfFC-as8ZM7J7lbg/view?usp=sharing

 

בתפילה שהשם יהיה בעזרנו, שנשען רק עליו ושנסכים לשמוע את כל מסריו הנמסרים אלינו בלי מילים אלא דרך מהלכי החיים

 

מאמר_פס 

 

לדבר רע על אחרים? 

 

לכאורה כמה זה נעים משחרר ומהנה לדבר רע על אחרים.

כי אם דיברנו רע על מישהו אחר זה אומר שהוא הנחות ואנחנו הטובים והעליונים האלופים.

זה אומר שאנחנו לא לוקים במה שדיברנו עליו.

 

אבל האמת שזה ממש הפוך – כי אם היה לנו צורך לדבר עליו רע זה רק אומר כמה אנחנו קטנים שעוסקים ברע וצריכים לראות רע באחר כדי להרגיש שווים.

 

ולכאורה כמה קשה לראות טוב באחרים. להעריך אותם. לתת להם חשיבות ומקום.

כי אולי הם המשוב החיובי שניתן להם יגרום להם להרגיש גדולים ולחשוב שהם יותר מאיתנו?  

אולי הם ייקחו לנו את המקום? אולי יסתרו את הדעה שלנו ואת האמת שלנו?

האמת שלנו תקטן ושלהם תגדל? אולי הם יהיו יותר מוערכים מאיתנו?

 

אבל באמת זה בדיוק הפוך – כי אם ראינו טוב באחרים זה רק אומר שלנו יש עיניים לראות טוב וגם שאנחנו לא מפחדים לתת לאחרים את המקום והצדק שלהם כי אנחנו בוטחים במקום שלנו.

 

אז בכל פעם שאנחנו רואים רע במישהו אחר בעצם אנחנו הופכים להיות אלו שמעידים בריש גלי על הקטנות שלנו.

ובכל פעם שאנחנו רואים טוב באחרים באופן אוטומטי אנחנו בעצם מעידים על הגדולה על הביטחון העצמי על האיזון הנפשי ועל הלב הגדול שיש לנו. 

 

 

מאמר_פס

 

 

אמא אוהבת אותך / סיגל אהביאל

 

 

היום נפרדים מנרות החנוכה. הדלקה אחרונה. איך משאירים אותם בתוך הלב שלנו?

 

נרות חנוכה משולים לאור הבינה שמאיר עלינו משמים.

 

כידוע שספירת הבינה משולה לאמא. וכשם שלאמא יש לה עיניים שיש רק לאמא, כך גם לנרות חנוכה יש "עיניים" דומות

 

אמא, שהיא באמת רק אמא ולא גם ילדה שחבויה בתוך האמא, גם כשהיא רואה את ילדיה בסרחונם ובטעותם ובהתנהגותם הרעה - תמיד רואה את הטוב האמיתי שטמון בהם.

 

גם כשהם נופלים לבוץ ומתלכלכים כדבעי היא רואה את החזון שחבוי תחת מעטה הבוץ.

 

את המתיקות של ילדיה. את האור. היופי. החכמה. טוב הלב. הכישרונות הנפלאים והייחודיות החד פעמית. מאמינה בהם. ממתינה להם בסבלנות להאיר ולהתגלות.

 

כך גם נרות חנוכה. מציצים אלינו, קטנים ומרצדים, ומספרים לנו שהם רואים כמה אנחנו מקסימים גם אם הם נאלצים להגיד לנו זאת בחושך מתחת לעשרה טפחים שנפלנו אליהם.

 

הם מזכירים לנו שאנחנו טובים, מתוקים וייחודיים. הם מאמינים בנו ומספרים שיבוא יום ועוד נתגלה בכל יופיינו והדרנו וטוב מהותנו.

 

את זה ניקח איתנו לכל השנה. את העיניים הטובות של אמא 'הבינה' המאירות עלינו משמיים.

 

מאמר_פס  

 

 

לברר לשמוח ולהודות/ סיגל אהביאל

 

ההלל שאנחנו אומרים בחנוכה אומר רבי נתן הוא תוצאה של התבוננות והפרדה בין אמת לשקר על ידי אור האמת שמאיר בנרות החנוכה. לאחר שעשינו עם עצמנו משפט והפרדנו את עצמנו מיון, מהשקר, מהטומאה, מהעיוות, חשנו כזה שחרור עמוק ושמחה פורצת שלא נותר לנו אלא להודות ולהלל.   בחנוכה אנחנו אומרים הלל שלם כל שמונת הימים. הלל שמעיד שנעשה בתוכנו בירור עמוק ולכן פרצה מתוכנו הודאה עמוקה.

 

הודאה זו מקבילה לארבעה שחייבים להודות – הולכי המדבריות, יורדי הימים, החולה והאסורים שנלכדו בתוך הצרה והמצוקה ויצאו ממנה בשלמות. לא רק ניצלו ב"כאילו" אלא בשלמות דהיינו בחיבור שלם לטובו של הבורא. שלמות זו של יציאה ממצוקה באופן שמחבר לטובו של הבורא מעוררת הודאה עצומה מתוכנו.

 

כל זה קורה בחנוכה. בימים אלו מאיר אור של אמת שמעודד אותנו לברר את החושך מתוכנו בשלמות ובאופן שמחבר אותנו בחיבור עמוק לבורא עולם. ולכן במקביל מתעוררת בנו שמחה עצומה עד כדי שההלל פורץ מפינו.

וזהו הקשר הישיר בין ההלל לבין אור האמת שמאיר דרך נרות החנוכה.

 

ואיך זה קשור אלינו?

שמונת ימים אלו ניתנו לנו כהזדמנות גדולה. על ידי שנרחיק את השקר והעיוות מתוכם עם אור האמת שמאיר בנרות החנוכה ישתנו חיינו. אמת קטנה אחת. הודאה אמיתית אחת בשקר שפשה בחיינו. אומץ להאיר את החושך שנפלנו אליו עם הודאה שאכן נפלנו. כל אלו עם הזיכרון שבאמת אנחנו לא קשורים לשקר אלא רק לאור הטוב שמאיר בעומק החושך. כל אלו ישנו את חיינו בפועל ממש.

השמחה לא תאחר לנבוע מתוכנו. שמחת הבירור כל כך עמוקה עד כדי שההלל לא ימוש מפינו לכל חיינו.

 

מאמר_פס

 

"הדליקו את הנר" / סיגל אהביאל

 

מה עושים אחרי הדלקת נר חנוכה? ואיך זה קשור למוסיף והולך ולזה שחג חנוכה הוא יום חול ככול יום אחר בשנה?

כל העניין של נר חנוכה הוא להאיר את הדעת שלנו לאמת של התורה שמלמדת אותנו איך למצוא את אור ה' בחיי היום יום הפשוטים שלנו שיכולים להיות מאוד חשוכים ולא מעניינים.

נר חנוכה מדבר איתך ומעודד להכיר שגם ביום יום הפשוט ואפילו החשוך יש חידוש גדול שמחכה להתגלות. כל מה שצריך זה למצוא את האור הקטן שנמצא בו. התכלית הטובה שמסתתרת בכל דבר שקורה לנו.

לחפש אותו. להאיר אותו יותר. לעשות פעולה קטנה/ענקית שמדליקה את חיי היום יום שלנו.

לכן ליד הנרות נשב, ניישב את דעתנו, ונחפש את האור הקטן שעדיין לא זיהינו בחיינו. לא זה שאנחנו כבר מכירים אלא זה שהיה כל כך קטן שממש הסתתר. התכלית הטובה הנסתרת שלא חשבנו על קיומה עבורנו.

ואז - נודה על הטוב הנסתר הזה גם אם הוא עדיין לא גלוי לנו נרקוד אותו. נשמח בו. נאמין שהוא עוד יאיר את חיינו.

כן נשים לרגע את כל הדאגות הצידה, את כל מה שעדיין צריך לסדר, לשנות, ולמגר, ורק נודה על הטוב שמחכה לנו בתוך החושך. כמה רגעים של חיבור אל הטוב הנסתר באפלה.

לכן מדליקים "איש וביתו", כמו רב ותלמידיו, כדי להורות דרך של הודאה גם לבני המשפחה. להפוך את ההודאה לחלק מהיום יום שמגיע עד מתחת לעשרה טפחים של שעמום ובנאליות צפויה מראש ואף ברגעים חשוכים וקשים שלא רואים בהם שום תכלית.

ואת המסר הזה לא נשאיר בבית שלנו אלא נהפוך אותו ל"מוסיף והולך". נוציא אותו החוצה אל פתח ביתנו ונתעקש להאיר אותו יום יום באור הולך וגדל, שמונה ימים ברציפות ובהתמדה.

עד שגם הלב שלנו וגם ליבם של כל הסובבים אותנו יתעורר להכיר שהדרך להתמודד עם החושך שמחשיך לנו את החיים ומוריד אותנו מתחת לעשרה טפחים - הינה קודם כל להכיר אותו ואז לחפש דווקא שם את האור הקטן וכמעט בלתי נראה, את התכלית הטובה

כי האור הקטן הזה לא פשוט בכלל. בסופו של דבר הוא זה שניצח עם שלם חשוך ונפול כמו יון. שמסתיר, מעוות ונלחם בכל תכלית ובכל טיפת תקוה ואור.

יון לא היו "פעם". יון נשארו גם היום. ואותו נר שניצח אותם אז הוא זה שינצח אותם גם היום. בתוכנו. בביתנו. בדעתנו. בחיי היום יום הכי חשוכים, משעממים ואפילו קשים שלנו.

בזמן הדלקת הנר נתאחד כולנו עם דעת מבוררת שמזכירה לנו מה כוחו של נר שמאיר באפלה ומודה על טוב שעדיין כמעט בלתי נראה.

נכניס לכל מקום נקודת אור קטנה - זיכרון בתכלית הטובה

נודה על הטוב הזה ובעזרת השם נראה ניסים גדולים "לאבותינו ולנו" "בימים ההם בזמן הזה".

חג חנוכה מלא אור ושמחה!!

 

 מאמר_פס

 

השמח בחלקו / סיגל אהביאל

 

אדם שמקנא בשפע שנמצא אצל אחרים באותו רגע הופך את עצמו לנחות. לפחות. לחסר. לעלוב. לעני המתדפק בפתח

בעצם הקנאה הוא לכאורה מעיד על עצמו שאין לו שפע בחייו ולכן הוא עסוק בלכסוף לזה שנמצא אצל אחרים. 

ובינתיים השפע שנמצא בתוכו, שאינו בשימוש, שחסר בתחושת ערך עצמי, מוזנח ומעלה ריקבון

לכן אולי אומרת הגמרא (שבת)  "מי שיש לו קנאה בליבו עצמותיו נרקבין"

וכל זה במקום  לזהות את השפע שנמצא בתוכו ואצלו

 להתמלא בו  לשמוח בו  לעסוק בו  להעצים אותו  להשפיע אותו  לרקוד איתו

ולחיות חיים טובים, מאירים ועשירים

 פשוט להיות "עשיר" כי  "שמח בחלקו"

 

מאמר_פס

 

אם יש לך אותך - יש לך הכל / סיגל אהביאל

 

מאמר חז"ל "חשוב טוב יהיה טוב" מהווה סימן דרך ומעקה עבור אותם רגעים בהם איבדנו את החיבור לטוב במה שקורה לנו.

מה היא חשיבה טובה? איך חשיבה טובה הופכת את המציאות לטובה?

עיקר החשיבה הטובה מופנית ומתכוונת כלפי עצמנו. לו נחשוב טוב על עצמנו זה מה שיהפוך את הקשה ל"טוב" גם אם הוא קשה מאוד.

אין כמו מחשבות רעות על עצמנו כדי להפיל אותנו, לשבור אותנו ולאבד את הטוב בחיינו.

כאשר טעינו כבר נמצא את הדרך לכעוס על מי שמולו טעינו. כי המחשבות הרעות על עצמנו יהיו כל כך קשות עד כדי שלא נסבול את מי שנפלנו מולו.

אבל אם טעינו ובכל זאת חשבנו על עצמנו טוב ותמכנו בעצמנו - או אז "יהיה טוב". כבר תמצא הדרך לתקן את הטעות ולהמשיך הלאה מחוזקים ומצויידים בעוד פיסת חכמת חיים.   באופן כזה גם אם כל פינה בחיינו תהפוך לאתגר (חלילה) ובכל זאת נחזיק מעמד ונחזק את עצמנו במחשבות טובות על עצמנו - או אז "יהיה טוב"! יהיה טוב בתוכנו.

כשיהיה טוב בתוכנו תימצא גם הדרך ליצור את הטוב החיצוני עד כמה שזה יהיה תלוי בנו. תגיע העצה משמיים כיצד להפוך כל אתגר לאור ולהזדמנות לצמיחה וגדילה.

ולא רק זאת אלא שעצם החשיבה הטובה על עצמנו למרות כל ה"רע" שעוטף מפנים או מחוץ, היא היא הצמיחה והגדילה עבורנו.

 

שנזכה! שנתבשר רק טוב!

 

 מאמר_פס

 

 

רחל אמא נסתרת/ סיגל אהביאל

 

 

 " אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו?"

אמא רחל היא דוגמא ומופת של מסר אלוקי זה.

 

למרות שכל פעולתה בסתרי סתרים, השפיעה על כל עם ישראל עד כדי שהיא היא האם שמהפכת לנו דין לרחמים ושכולנו עדיין אליה רצים. על כל צרה  את פתחה משחרים וסביבה מכרכרים.

 

לא תפארה ולא הוד סביבה. בסתרי סתרים עזרה לאחותה על חשבונה. בסתרי סתרים בכתה על בניה בעומק ליבה. ובסתרי סתרים מסרה את נשמתה עבור שבט בישראל שעליו יבנה מקדש תפארה.

 

בלי רעש וצלצולים. פעלה פעולתה לנצח נצחים.

 

 

 ממנה נלמד שבסתרי ליבנו אנחנו בונים עולם או הורסים.

 

בלי שאף אחד ישמע. פעולות נסתרות שרק בורא עולם והקרובים ביותר עליהן יודעים  - הן אלו שמשפיעות על הנצח נצחים.

 

בלי פרסום ובלי מסכים גדולים בונים עולמות ונוטעים אילנות נותני פירות בעומק לב הבנים.

 

 "אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו?"

 

 "וכי חשבת שלא שמעתי את שהתחולל בליבך?" אומר ה'.

 

כל תנועת נפש, כל רצון כמוס, כל ייחול שקט, וויתור, אצילות נפש, חסד אמיתי, מחשבה איך להיטיב, כל ניסיון לניקוי הלב, את כל אלו שמעתי גם שמעתי.

 

ואף עליהם העמדתי בתים שלמים. והרי כל בית ישראל עומד על אותם 'סתרי סתרים'.

 

 

אמא רחל מלמדת אותנו איך בונים בית בישראל.  

על ידי פעולות קדושות שקטות ונסתרות הנובעות מסתר טהרת ליבנו ומעומק כיסופי נשמתנו.

 

 

 זכותה תגן עלינו!!!!

 

מאמר_פס

 

 

 

עכשיו "אחרי החגים", זה הזמן לזכור לשם מה באנו לעולם.

את יודעת כמה זה כואב ושופך את הדם, להשתנות בשורש.

צריך הרבה תפילה שנחזיק מעמד וניצור את השינוי המיוחל ולא נחזור שוב בגלגול ועוד גלגול ועוד.

עד שיקרה השינוי הזה שאנחנו כה מיחלים לו וכה מיואשים שאכן יקרה לנו וכה פוחדים לעשות אותו.

 

זהו תהליך שאמנם שורף אבל נצרך ואין דילוגים המתנות שבו ובסופו לא ישוערו ואין שום הון שבעולם שישווה להן.

 

שתהיה שנה טובה. שנה של צמיחה אמיתית מהשורש.

כזו שאין אחריה איבוד המדרגה.

רק מוסיפה והולכת עד שהנפש מהללת ומשבחת את החיים ואת בוראם.

 

כשזה עוד רחוק זה נראה בלתי אפשרי.

כשזה פה זה נראה טיפשי כמה ברחנו משם.

 

 

מאמר_פס

 

 

 

ברגע החיתום / סיגל אהביאל

 

 

 

ברגע האחרון כשכל ההמולה חולפת מה שמסיים את הקשר שלנו עם הסוכה זה דווקא חביטת הערבות

 

אותן ערבות לא חשובות שבין ארבעת המינים הן אלו שחותמות את החיבור שלנו לחיבוק של ה'.

הוא זה שפותח לנו שערי שמיים ברחמים שניה לפני החיתום האחרון.

בבחינת אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה.

 

הכיצד?

 

הערבות זה החלק הכי ירוד שבתוכנו. זה שאין בו לא ריח ולא טעם.

 

אולי התשובה טמונה בסוד המחלוקת.

 

ראיתי שרבינו כותב שוב ושוב שהמחלוקת נחוצה מאוד לצמיחה של הצדיק (שבנו גם).

אף פעם לא הבנתי איך מחלוקת מגדלת ומקרבת לה'.

אולי שוברת את הלב של זה שחולקים עליו אבל אפשר להביא לשבירת הלב בדרכים רבות.

למה דווקא על ידי מחלוקת?

ולמה היא המשובחת יותר מכל הדרכים לשבור ליבו של אדם?

 

 

אתמול בלילה בשקט של הסוכה ה' האיר פניו אלי וראיתי תשובה לשאלה שאני הולכת איתה זמן לא קטן.

 

והתשובה כל כך פשוטה - על ידי שמוצאים דרכים לעשות שלום דווקא במקום שיש בו שיא המחלוקת כך הכי צומחים ומתקרבים לטוב שבנו שמקרב אותנו יותר ויותר לטוב של ה'.

 

לכן אולי חובטים את הערבות. כי למצוא שלום בתוכנו ולעשות שלום עם אחרים כשאש המחלוקת ממלא את כל ישותנו - זה מרגיש כמו להיחבט בקרקע ולרסק את האגו והישות עד עפר.

אבל באמת זו חבטה במטרה לגלות את הטוב הנסתר שבנו ובאחרים דווקא כשהוא הכי מכוסה על אף שזה שיא הכואב. 

 

דווקא מול אלו שמוציאים אותנו מהדעת ושהכי 'מרחיקים אותנו' מעצמנו. שם נמצא את עצמנו?

 

כן.

 

כי בשביל זה עלינו למצוא בתוכנו עוגן פנימי כל כך יציב אשר רק הוא יעמיד אותנו על הרגלים כאשר מי המחלוקת ישטפו יציפו וכמעט יטביעו אותנו.

 

 מציאת העוגן הפנימי הזה היא היא כל המטרה של המחלוקת. בלעדיו לא באמת נפתור את המחלוקת בשורש. ואיתו ממילא לא תהיה שום מחלוקת עם אף אחד. 

 

ומי שמחפש אותו ומבקש אחריו - בסוף מוצא אותו!!

 

והערבות הן אלו שמעוררות מחלוקת עם המעשים חסרי הטעם וחסרי הריח שלהן.

 

ואת הצמיחה שלנו דווקא מולן אנחנו מביאים רגע לפני החיתום האחרון.

 

כי מי שמוצא את העוגן בתוכו בעת מחלוקת מתחבר עם צור מחצבתו שבתוכו.

 

 

מאמר_פס

 

 

הפכים משלימים / סיגל אהביאל

 

הסוכה כשמה כן היא - מסוככת ושומרת עלינו באורה. ומה הוא אורה? אור האמונה! "צילה דמהמנותא".

 ובכך נמצא סוד גדול.

אחרי ראש השנה שכולו המלכת ה' וחיבור הדעת למלך האמיתי והיחיד.

ואחרי עשרת ימי תשובה בהם עסקנו בהתבוננות פנימית נוקבת וחדה ובתשובה על כל מידותינו שסטו מקו הטוב.

ואחרי יום כיפור בו מסרנו עצמנו ביד המנקה הגדול ונרחצנו מכל עוונותינו.

 מה התוצאה הרצויה?

 אמונה! אמונה פשוטה בלי שום חכמות שאלות טענות ומענות. רק לחסות בצל הידיעה שהכל ממנו והכל אליו. שהכל לטובה ותחת השגחה.

 חודש תשרי מחבר בין קצוות ומשלים את המעגל בתוכנו ובכל העולמות -

 מצד אחד לעשות את כל המאמץ לבחור בטוב, לקחת אחריות מלאה ולהתנקות מהרע, לזהות כל טעות ולהתחבר למקור והשורש של כל דבר ודבר הלוא הוא הבורא.

 ומצד שני לדעת המטרה והשורש והעיקר של כל הפעולות היא האמונה.

אמונה פשוטה שאין בה שום הבנה מלבד הידיעה שאנחנו בידי כוח עליון.

 

שני הפכים שמשלימים תמונה שלמה אחת שמביאה הרבה שמחה ורגיעה ללב.

 

 מועדים לשמחה במנוחת הנפש ובספיגת אור הסוכה אל תוכנו.

 

 

מאמר_פס

 

להיות שמחים ולא משום סיבה / סיגל אהביאל

 

איך עושים תשובה בין אדם לחברו?

איך מוחלים לאדם שפגע בנו?

איך נכנסים עם לב נקי ואויר "זך וצח" ליום כיפור?

 

 בראש ובראשונה והכי חשוב הוא לבקש מה' שנזכה לראות איך ומתי מעלנו בסובבים אותנו. כי כשם ש"הגמל לא רואה את דבשתו" כך גם האדם המועל והפוגע לא רואה את אחריותו על צערו ונזקו של האחר. באלפי תירוצים מצוחצחים מצחצח את מעשיו ואת עצמו. ואפילו מאמין לעצמו

 

לו נזכה לעיניים לראות באמת את מחשבותינו המכלימות, המשפילות והפוגעות שאחריהן באים המעשים המכלימים המשפילים והפוגעים - נדרוך צעד ראשון על דרכי התשובה בין אדם לחברו. ונוכל לשפר את דרכינו ולנקות את עצמנו

ואז נוכל לשוב בתשובה באמת בלי להלבין את השחור ולצחצח את המכוער. נזכה לנפש נקיה בקרבנו ולתחושה טובה בתוכנו.

 

ולו היינו מהצד הנפגע מה נעשה?

כאשר היינו קורבנות לאלו שהצדיקו את מעשיהם הפוגעניים והמכוערים כלפינו איך נפעל?

אין בכוחנו לשנות את ליבם אלא רק להשפיע עליהם מאורנו. נוכל לעשות תשובה על מה שבנו אפשר להם או התיר להם בגזרת שמיים לפגוע בנו.

אולי זו היתה הנחיתות שלנו? אולי התמימות שלא במקום? אולי הנזקקות שלנו לאהבה? הויתור על עצמנו? אולי זו היתה מידה כנגד מידה על כך שאנחנו עשינו את אותו הדבר לחברינו?

וזו תהיה ההתחלה לשיפור עצמנו שיביא לשינוי גם ביחס של אחרים כלפינו.

כי הנקי מושך נקי והנפול מושך נפול.

ועל כן כל מה שקורה לנו או על ידינו נושא  בקרבו מסר עבורינו לשפר ולתקן את עצמנו.

 

אייי. תשובה יכולה בהחלט לשרוף את ליבנו. הכי נעים זה להתעלם ולשכוח. אבל יחד עם ההתעלמות והשכחה של דרכי התשובה, ישכחו מאיתנו גם חלקי נפש יקרים בתוכנו.

 הטהרה שלנו. טוב הלב שלנו. בהירות המחשבה שלנו. השמחה וחדוות החיים שלנו.

 ניקיון פנימי יגרום שנרגיש שמחים קלילים ומאושרים ולא משום דבר שקורה לנו.

ועכירות פנימית תגרום שנרגיש עצובים עצבניים  ועטופים בשחור ולא משום דבר שקורה לנו.

תשובה תחילתה שריפה וכאב ואחריתה שמחה גדולה שאין לשער.

 

יהי רצון שנזכה בעשרת ימי תשובה נפלאים אלו לתשובה שלמה בינינו לבין חברנו ובינינו לבין אבינו שבשמיים, וכך גם נזכה  לאויר זך וצח בתוכנו.

 גמר חתימה טובה!

 

 

מאמר_פס

 

 

רק אותך חיפשנו כל היום / סיגל אהביאל

 

 

אלול בארמית משמעו "חיפוש"

זהו רמז עבורנו מה באמת יש באמתחתנו להביא בפני בורא עולם ביום הדין הגדול והנורא.

האם מעשים טובים שנביא לו יחרצו לנו שביל לחתימה טובה? וכי נקיים היו מעשינו מכל רבב?

בלי פניות אישיות ואינטרסים סמויים?

שמא מצוות נביא לו? האם מעוטרות היו מצוותינו בכל הכוונות הנסתרות?

האם בכוונת הלב מלאה נעשו כמנחה ראויה למלך א-ל רם ונישא?

אולי חמלה שחמלנו על אחרים? וכי טהורה היתה חמלתנו כה'יודע בצער חברו'?

או שמא חמלנו על עצמנו דרכו, שלא נגיע גם אנחנו למצבו?

מה נוכל להביא שראוי יהיה להיכנס לפני ולפנים להיכלות טהרת קודש בפני קדושת א-ל מלך חיים? 

 

אלא שיש לנו להביא דבר אחד שאין לו מתחרה ואין לו אח ורע לא בעולמות התחתונים ולא בעולמות העליונים - חיפוש ליבנו הקורא בחשיכה "אייכה?!" קריאת נשמתנו לחזות בפני מלך חיים למרות ועל אף כל הקשיים.

 

 ההכרה המלאה שלנו על כך שבכל מעשה שעשינו, רצון רצינו, מחשבה שפשטה בנו והתרגשות שמלאה את ליבנו, בכל אלה כל מה שבאמת חיפשנו היה רק את אבא שבשמיים!!

 

גם אם טעינו, גם אם עיוותנו דרכנו, באמת באמת רק אותו חיפשנו. רק אותו ביקשנו. את אורו, את אהבתו, את כנפיו שייפרשו עלינו.

 

או אז נוכל להביא את צעקתנו אליו כקול שופר, משם נאמין  בשורש הטוב שבנו ונרים את זעקתנו שייקרב אותנו שוב אליו.

בתקווה שא-ל רחום לא ימאס עמוסיו המחפשים אותו מתוך חרון וחמס.  

ואף נטען - וכי את מי יש לך עוד כאן בעומק החשיכה כי אם אותנו בלבד. אותנו בלבד השלכת לכאן כדי שנקרא אליך דווקא מכאן

את שליחותך מילאנו.  אליך קראנו, אותך חיפשנו, עליך לא ויתרנו גם בעומק חשיכה.

 

ויגולו רחמיו על מידותיו ויסתם פי מקטרג ויפתח פי מסנגר המסנגר על מחפשיו המבקשים פניו.

 

 בספר חיים טובים ניכתב ונחתם 

בספר המחפשים, המשתדלים בכל מאודם להצדיק את קונם ולקרוא אליו בכל מצב.

 

 בכל הברכות נתברך לשנה טובה ומתוקה 

  לכתיבה וחתימה טובה

 

 

מאמר_פס

 

 

עושים תשובה / סיגל אהביאל

 

אלול חודש הסליחה והרחמים. חודש של חשבון נפש, תשובה וחישוב מסלול מחדש.

ויחד עם זאת, הדבר הכי נורא שיכול לקראת לך זה כאשר מחשבות רעות על עצמך ימלאו אותך.

מחשבות שופטניות, מקטינות, מבקרות, לא אוהבות שמדלדלות את כוחך ומייגעות את נפשך.

אז איך עושים תשובה? והרי תשובה משמעותה לחשב דרכך מחדש. לשוב מהטעות שהיתה. להתחרט. לזהות את הרע.

אלא שמהות התשובה אינה אלא להתגעגע למי שהינך באמת.

לבכות על המרחק מה'אני' שלך, מהחלק האלוקי שבך.

לכסוף לשוב להיות עצם הטוב שבך.

לא לוותר על עצמך ועל הקשר עם בוראך.

לשוב הביתה אל אבא שבשמיים.

מה לכל זה ולמחשבות רעות על עצמך? והרי מה יותר מחזק, משמח, מעורר ומחבר מאשר תשובה שמתגעגעת אל עצמך ואל בוראך?

ואם בדרך צף ה'רע' שבך, אין זה אלא כדי לזהותו, להסירו, להרחיקו ולמגרו. לנקות פנימיותך ממנו.

 ולשוב להתחבר אל כל הטוב שבך

 

 

 

מאמר_פס

 

 

המים שמעייפים את נפשנו / סיגל אהביאל

 

בעת שחופשת הקיץ בעיצומה, לבטח מצאתם את עצמכם שוהים במים. בריכות. ימים. מעיינות.

אז גם לבטח שמתם לב שהשהייה במים מאוד מעייפת. לכאורה אנחנו לא עושים כלום. פשוט  נהנים. ו יוצאים מהמים מאוד עייפים.

מדוע? ואיך עייפות מלמדת אותנו משהו על עצמנו?

העובדה היא שבמים אין לנו קרקע יציבה. באופן בלתי מורגש, תדיר ובלתי פוסק בזמן השייה במים אנחנו מאוד מתאמצים לאזן את גופנו.

מאמץ תדיר, לא מודע ומאוד מעייף

 

 כך בדיוק קורה בנפש שלנו.

כשאין לנו קרקע פנימית יציבה, כשאנחנו לא ב"שיווי משקל" פנימי, כשמשהו 'לא מסתדר' בתוכנו ואנחנו לא מבינים מה הוא - באופן בלתי מודע אנחנו לכאורה ממשיכים כאילו הכל כרגיל אבל בעצם מאוד מתאמצים

ולא מבינים למה החיים כל כך מעייפים אותנו למה אין לנו כוח להמשיך? למה אנחנו לא מוצאים מרגוע לנפשנו?

את התשובה מספקים לנו המים - כי עדיין לא מצאנו בתוכנו קרקע פנימית יציבה. משהו לא ברור לנו ואין לנו מושג מהו.

אולי זו הכוונה בברכתו של כל שחר של יום חדש - רוקע הארץ על המים.

הכוונה שה' ברחמיו בכל יום פותח לנו דרך חדשה ליצור קרקע יציבה בתוך חוסר היציבות שמאפיינת כל עליה למדרגה חדשה "יום חדש"

ברחמיו ה' פוקח את עיניינו לזהות דיוק נוסף בתוכנו

עוזר לנו ליישב את דעתנו ולגלות שוב ושוב קרקע אמיתית בתוכנו. 

 

קיץ בריא שמח! 

 שנזכה לרכוש שוב ושוב יציבות חדשה בתוכנו

 

 

מאמר_פס

 

 

יודעות למה חולצים נעליים בתשעה באב?

 

כי הנעליים הם כלים לקבלת השפע. כלים שמצמצמים את הרצונות שלנו ועושים מקום לרצון השם ואז השפע יכול למלא אותנו בלי שנאבד אותו. לכן "נעליים" מלשון "מנעלים" שנועלים את השפע ולא מאבדים אותו.

 

ומשום שקלקלנו את הכלים כי משכנו שפע שאסור היה עלינו באופן שרצינו נגד רצון ה' ופעלנו נגד רצון ה' - או אז נשברו הכלים. ולכן בתשעה באב אנחנו חולצים נעליים כסימן לאיבוד הכלים הקדושים. וכך ניזכר שטעינו בדרכינו ונחזור בתשובה ביום אבלנו.

 

אולי תשאלו - והרי גם ביום הכיפורים (שכולו רחמים ולא אבלות) אנחנו חולצים נעליים, וגם כהנים בבית המקדש חלצו נעליים?

 

על זה נדבר מחר אחרי חצות היום. כי אז אפשר יהיה לדבר על הנחמה מהגלות והתחלת גילוי הגאולה. ונראה איך האבלות קשורה לגאולה.

 

צום קל ומועיל שיהפך את הדינים הקשים (שלא יהיו), לרחמים גלוים שבוא יבואו!

 *****

היום הזה הוא לכאורה הנמוך ביותר בשנה. הוא מזכיר את היותנו ממרים. בוגדים. כפויי טובה. ראויים לעונשים קשים. ואפילו אסורים בללמוד תורה.

אבל כל זה עד חצות יום. כי בחצות יום מתגלה גדולתנו כי מתגלה שגם כאשר גלינו משולחן אבינו עדיין יש תקוה. הגעגוע לא נדם והישועה מובטחת. בוא תבוא.

ואז בלי טעם ודעת מעל לכלים ומעל לטבע תגיע ישועה ש"תעיף" אותנו עד לחדרי ה' שרק לעבדיו (אנחנו) יש כניסה לשם.

לכן ביום תשעה באב אנחנו חלוצי נעליים וגם ביום כיפור. כי בתשעה באב שברנו את הכלים. וביום כיפור הכלים של הטבע כבר לא נצרכים לנו כי עלינו גבוה מעל גבוה. מעל לטעם ודעת. והתחברנו אל מקור האור.

 

 מאמר_פס

 

 

 

מי ינחם את אבא? / סיגל אהביאל

 

 

חודש מנחם אב כשמו כן הוא - אבא שלנו מבקש נחמה על בניו ששולחו 'ברגע קטון' ובחמת זעם משולחנו ומאז ליבו דואב על כי ש'בכל צרתם לו צר'.

 

ברגע אחד קטון ניבטו דינים קשים מעיניו האוהבות של אבא ומצאנו את עצמנו נזרקים ממנו והלאה.

 

שוכנים במרחבי הררי הבלבול, תהומות הפחד, חשכת החיפוש באפלה ונטישה מבהילה של עצמנו ושל כל מה שיקר לנשמתנו.

 

ועתה אבא שלנו מבקש נחמה. נחמה עלינו בניו שהתרחקנו ועדיין לא מוצאים את  דרכנו חזרה לארמנותיו.

 

 

 איך מנחמים אבא מתגעגע על כי עדיין לא הגיע הזמן שנשוב חזרה הביתה אליו?

 

 

מראים לו אף אנו את געגועינו. מעידים על עצמנו שמרוב כיסופינו כבר איננו מתרשמים מכל הניצנוצים המתעתעים והמרחיקים ובכל נפשנו רק מחפשים את קרבתו בתוך המרחבים השקטים של הנשמה והצדיקים.

 

קוראים בעיון את 'מכתביו' ששולח לנו בתוך תורתו, תורת חיים, המחכימה ומלאת הנחמה.

 

וגם.אף אנו שולחים לו מכתבים אוהבים מלבבות בוערים -  תפילות מעומק הלב ודיבורי ערגה מעומק הנשמה.

 

ואף מפליאים לעשות  ואוהבים זה את זה, אנחנו הילדים, תמיד תמיד גם כשאנחנו "לא מסתדרים" וגם כשאנחנו "לא דומים" וגם כשאנחנו מאוד פגועים וכועסים.

 

כי בנים שאוהבים זה לזה מנחמים לב אבא אוהב. לפחות כך גם במרחקים יש להם לבנים אחד את השני להזכיר זה לזה שלא אבדה תקוה ולא נדם הלב.

 

 

 חודש טוב ומבורך!

 

שנזכה לראות במהרה בבנין 'ארמונו של אבא' ונחזור כולנו הביתה אליו

 

מאמר_פס

 

הגדולה שלך עוד תתגלה/ סיגל אהביאל

 

קורח ועדתו הותירו בי  מחשבות על מקור המידות הקשות של הגאוה הקנאה והתחרות.

מהיכן הן באות מידות כעורות אלו?

האם הן מניעות גם אותנו עמוק בסתר ליבנו?

איך זה שאדם נשוא פנים וגדול במעלה טועה כל כך ומתמלא בגאוה עד כדי שדורש את מקומו בכוח ובעזות קשה?

האם גם אנחנו יודעים לדרוש את מקומנו בעזות ולהתלונן שלא רואים אותנו?

מה יושב לאדם עמוק בלב שזורק אותו לקרקעית הנזקקות ועוד מתיר לו את המידות המגונות 'בשם ומלכות'?

<span style="colo

פרח    

כל הזכויות שמורות לסיגל אהביאל - שיח הלב | יצחק 4 קרית יערים 9083800 ahaviel@siach-halev.com  6 | אודות הנגישות


 

הפעל נגישות

בניית אתרים