מה קודם למה – הנפש והגוף

סיגל אהביאל

ההשלכות ההדדיות בין הגוף והנפש המשפיעים זה על זה נחקרו רבות ברפואת הנפש והגוף.

הסוגיה שברצוני לעסוק אתכם היא בירור המשפיע והמושפע.

האם המוח הוא המשפיע על הנפש או שמא הנפש משפיעה על תפקודי המוח?

אני רוצה לשתף אתכם במקרה טיפולי שילמד אותנו על הקשר ההדוק בין המודעות של אדם לבין תפקודי המוח והגוף שלו.

נראה כיצד מודעות הנפש 'עולה על הכול' ואף יכולה לשנות את תפקודי המוח, את ההתנהגות ואפילו את ההבנה הלימודית של האדם.  

המסקנה היא – הנפש היא משפיעה ישירה ושורשית על תפקודי הגוף והמוח.

כמובן שחובה עלינו לשמור על הגוף על ידי תזונה נכונה שינה מספקת, תנועה  ומנוחה אך עיקר כוחו ותפקודו התקין תלוי בנפש ובמודעות שלנו לרגשות שהיא נושאת בקרבה.

כשם שרבי נחמן מברסלב מציין ש"כל המחלות מקורן בקלקול השמחה". המילה 'שמחה' לא מביעה רק את רעיון הצחוק וההנאה אלא גם אותה מנוחת נפש שקנה לו מי שמחובר אל עצמו (ואל בוראו) ויודע את נפשו.

מנחם (שם בדוי) הגיע לטיפול כשהוא 'בוער' מחוסר מנוחה.

הוא אובחן כילד מחונן בכיתה ב' אך עד היום כאבא לילדים ומורה מבוקש בתיכון הוא לא מצליח להצליח לממש את כל היכולות האדירות הקיימות בו.

מנחם סבל מבעית דיסגרפיה חריפה. משמעות הדבר שהכתיבה שלו בלתי מובנת מאחר וכל האותיות שכתב נראו דומות, הוא היה מחליף אותיות זו בזו בלא יכולת שליטה ועד גיל מאוחר כתב אותיות הפוכות.

הבעיה נמשכה ואף החריפה גם בתיכון ובעצם נמשכה עד עצם היום הזה עד ש…

בעקבות תהליך מודעות עמוק שעברנו ביחד מנחם 'תפס' על מה תופעת הדיסגרפיה שלו 'יושבת'.

בתור מחונן שגדל בין ילדים 'רגילים' הוא פיתח באופן בלתי מודע פחד מהצלחה מחשש לבידוד חברתי. כדי להציל את עצמו מסטיגמת ה'גאון הבודד' ומושא לקנאת חבריו 'שחרר' את תאי מוחו באופן בלתי מודע לחלוטין מהצורך לכתוב בצורה מובנת כדי להיות קצת יותר 'כמו כולם'. 'לרדת לעם'. למרות מאמציו המודעים לכתוב בצורה מובנת במהלך השנים – שום דבר לא עזר. הדיסגרפיה נשארה בעינה גם כאשר כתב על הלוח לעיני תלמידיו.

ההצלה מפני הבידוד החברתי קרתה בלא מודע של מנחם.

כאמור עד ש… ההכרה הזו התיישבה על ליבו. הוא הבין מה בעצם הגוף שלו רוצה לומר לו.

מה הנפש שלו חוותה בלא שתדע להסביר את עצמה. הוא החליט לכתוב בצורה ברורה ותופעת הדיסגרפיה נעלמה כלא היתה.

מנחם מספר – "אם הייתי עובר טיפול בכיתה ב' הסיכוי רב שלא הייתי מתמודד עם הבעיה הדיסגרפית. לו היתה לי המודעות שאני לא צריך 'להוריד' את עצמי הייתי משחרר הרבה מתחים והולך בדרך שלי. קלקלתי לעצמי כדי להשתלב".

ובתור מורה שפוגש צעירים המזכירים לו את עצמו בילדותו הוא מציין – "ליקויי למידה הרבה פעמים הולכים עם דימוי עצמי מאוד נמוך. זה כמו להוציא 'סיקים' כי אני לא רוצה להיות בהתמודדות ואני לא יודע להגיד מה אני כן רוצה, עד כדי שזה משפיע על תפקודי המוח".

רוצים גם-כן לגלות נסתרות מהלא מודע שלכם?

מוזמנים לשתף אחרים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מהספריה שלנו:
ice-creams-with-shells-beach
סיגל אהביאל
הקיץ בפתח ועימו 'רעש' רגשי ומחשבתי, שמחות ומפגשים מתוקים שאיתם מגיע גם, כן גם, פיזור יישוב הדעת…
carnival-mask-front-blurred-lights
סיגל אהביאל
לתחפושות בפורים מסר מאוד ברור – העולם הזה הוא תחפושת אחת גדולה! כי כשאנחנו מפנימים שכל העולם…
מחוסר שליטה לאור בהיר
סיגל אהביאל
 על דרך המליצה ניתן לומר שפורים הוא חג השחרור. הכיצד? כי בפורים מתבקש מאיתנו להמציא מתוכנו את…