התורה אומרת שלושה שותפים באדם
התורה אומרת שלושה שותפים באדם – אביו אימו ובורא העולם. בורא עולם שבנו הוא החלק האלוקי הטמון בנו והוא החלק הנצחי הבריא המאיר שבקיומנו. אך הוא לא היחיד. יש בנו גם את הטבעים הפנימיים של אבינו ושל אימנו הטבועים גם בנו ואף את הנהגתם החיצונית ההתנהגותית הטמונה בעומק נפשנו אשר תורמת לעיצובנו. החלק האלוקי שבנו אין עליו עוררין כי הוא טוב אך יחד עם זאת לא קל לנו להיכנע לו ולציווי קולו הנשמעים בתוכנו ללכת בדרך האמת. יש קולות אחרים שבנו שמתנגדים לקול האלוקי שבנו שמושכים לתאוות השקר והנאות רוחניות כוזבות כגון כבוד וכדומה. זה חלק הנחש שבנו שהוא המדמה שמתעתע ומשקר ומסיט אותנו מהאמת. באותה מידה מסיט הנחש את היכולת שלנו לספוג משורש נשמתן של הורינו את הטוב הטמון בו. כי שורש נשמתן של הורינו הם צינור של אור טוב ומאיר מהבורא דרכם עד התהוותנו כנפרדים בעולם. אך הנחש מתעתע מסיט למבלבל את הקשר עם כל הטוב הזה שבשלושת הנקודות בתוכנו והוא התחיל כבר עם הורינו בדיוק כמו איתנו ומבלבל את היניקה של האור הזה. הם עצמם מעבירים אור מבולבל בקשר עם הבורא ועם שורש נשמות הוריהם ואנחנו סופגים אור מבולבל ומבלבלים אותו עוד קצת יותר והתוכנית של הנחש היא חורבן העולם על ידי המדמה. כל עוד אנחנו לא מבררים את האמת מהשקר אנחנו מבולבלים שליליים כואבים מאשימים וכן הלאה. הנטייה הטבעית ההישרדותית והבהמית שלנו היא להתנתק ממקור הכאב שהם הבלבולים והחושך של ההורים ולחפש מקור אור אחר במקרה הטוב בקשר עם הבורא. במקרה הפחות טוב גם ממנו אנחנו מתנתקים כי הוא דורש ומכאיב. כמו בהמה שבורחת מכאב ורצה לרווחה מבלי לברר את מקור הכאב ומחיר הרווחה. וכך אנו בורחים נמנעים נתעים ומבולבלים עד כי נתעורר ונעצור ונחפש דרך אמיתית יותר עליה נוכל להשתית את יתד נפשנו וחיינו. הדרך היחידה לממש את הוויתנו בעולם באופן חיובי אמיתי שורשי ויציב הינה על ידי חיבור נפשנו לשורשיה שוב והפעם על ידי החיבור אל הטוב שקיים בשלושתם. בבורא באב ובאם. אין דרך אחרת. כל דרך אחרת הינה עיוות או מוות רגשי ורוחני. אם לא נגיע לחיבור לטוב שבאמא לעולם תהיה צלע חסרה בקיום שלנו שתיצור חור במקום האמהי שבתוכנו שזה חיבור לעולם לאדמה לגוף והענקה ללא תנאי. אם לא נגיע לחיבור לשורש הטוב שבאבא שלנו לעולם נהיה חסרים במקום של האבא שבנו שזה החיבור לתורה לעשייה הרוחנית הרעיונית הערכית והנתינה ההנהגתית שלנו כלפי העולם. אם לא נגיע לחיבור לנשמה שלנו שהיא שורש הבורא שבקרבנו לעולם נשאר חסרים בחווית היותנו טובים באמת מלאים בתחושת מנוחה פנימית. מאמינים שלווים וסומכים בלי סיבה על עצם מקור הטוב וקיומו בעולם ובתוכנו. שלושת הנ"ל אבא אמא והבורא חבורים זה בזה בתוכנו וכל צעד של קרבה אל זה מקרב אותנו גם אל האחרים אך כולם כאחד מבקשים מאיתנו מענה של קרבה שלום וחיבור עמוק חיובי ומחייה וזה לא משנה אם אנחנו דתיים חילוניים חסידים ליטאים או אם הורינו בחיים או שלא או אם הם רחוקים מאיתנו מליוני קילומטרים. כי שלושת החלקים הללו נמצאים בתוכנו פנימה והם בעצם אנחנו. אנה מפניך אברח? אליך!! אל ההשלמה כי הבורא תפר את חיינו נפשנו וכל מהותנו באופן המושלם ביותר והבלתי מתפשר עד כאב אשר לא מתיר לנו ברירה אלא לעשות שלום בתוכנו עם כל חלקינו. אפשר לברוח אך זה לא יעזור…. הדרך המומלצת היחידה הינה – להביט פנימה לקבל את מה שקיים בנו לבררו כסולת מנופה מכל טיפת רע ומעוות עד כי נוכל ולעשות איתו שלום.
