איך מחזיקים מעמד כשהכל נהרס בתוכנו

סיגל אהביאל

מכל ארבעת האימהות אמא אחת נשארה הכי קרובה אלינו. אמא רחל. אליה רצנו כל השנה ובפרט ביום פטירתה.

 

מה יש בה באמא רחל שאליה אנחנו עדיין רצים ועליה עדיין מתרפקים? ומה ניתן לנו ללמוד מעובדה זו על מסענו האישי?

רחל כידוע היא האם העקרה. בעוד שסביבה נפקדות בקלות לאה זילפה ובילהה, היא זו שמתרסקת שוב ושוב לנוכח האכזבה. שוב ושוב … עקרה..

הצער ממלא אותה עד כדי שהיא צועקת "הבה לי בנים ולא מתה אנוכי" לכאורה הניסיון קשה מנשוא והיא לא עומדת בו.. חווה טעם מוות בתוכה..

ואז קורה משהו מופלא. לא רק שהיא נפקדת אלא שהיא ורק היא הופכת להיות האם הנצחית שאליה רצנו ונרוץ עד בוא גואל ושעל דמעותיה שבוכה את בכיינו אנחנו סומכים..

המציאות מעידה שלא רק שהיא עמדה בניסיון אלא אף שגדלה ממנו והצמיחה ממנו פירות נצחיים.

כי ידוע בחוש שמי שלא עומד בניסיון ששולחים לו משמיים, הופך להיות חשוך. עצוב. רוטן. כועס. מוציא מעצמו תסכול ייאוש ועצבות. הסר תמונה ראשית

אבל מי שעומד בניסיון כמו אמא רחל מוציא מעצמו אור של אמונה אהבה וחיבור שלא מתפוגג לעולם.

העובדה שאמא רחל הפכה לסמל אהבת והכלת אם היא הראיה שעמדה בניסיון ולא רק זאת אלא שלימדה אותנו משהו גדול – איפה שמנסים אותך, שם טמון אורך הנצחי!!

דווקא מתוך הניסיון מתגלה אור גדול אינסופי ונצחי שלא ידענו שטמון בנו.

כשמגיע ניסיון קשה ונראה לנו שאין סיכוי שנתגבר על הצונמי שמתפרץ בתוכנו או על הבור שנפער בתוכנו – מה שיחזיק אותנו מלהתייאש זו הידיעה שדווקא שם טמון האור הנצחי שלנו. המסר ושאר הנפש שיישאר מאיתנו לכל מי שנשאיר כאן אחרינו נמצא דווקא תחת הצינמי או הבור שפגשנו בתוכנו.

האמא העקרה היא האם הנצחית. האמא שכל חייה היו בתפילה על בנים (לא כלאה שכל חייה היו בתפילה על קרבת בעלה) ואף מסרה נפשה עליהם – נשארה האם של כולם. אם לנצח נצחים.

בעוד שמי שנפקדה וילדה ללא קושי לאו דווקא זכורה כמהות של אם.

מכאן שדווקא בניסיון טמונה עיקר הייחודיות שלנו –  אם נעמוד בו…

נעמיוד בניסיון – ואורנו יאיר לנצח נצחים.

נעמוד בחווית המוות הפנימית – ונצמיח בתוכנו חיים נצחיים.

את זה למדנו מאמא. זה שארה בתוכנו. זה הכוח שהיא ממשיכה להפיח בתוכנו.

וזה יהיה הכוח שנפיח אף אנו בממשיכי דרכנו לו ניקח את דרכה גם עבורנו. שדווקא היכן שטעמנו טעם מוות, שם מצאנו את שמחת חיינו. שם מצאנו את תפארת חיינו.

ועל כך צעק רבינו "אין יאוש בעולם כלל!!!" ממש כמו שאמא רחל לימדה אותנו..

מוזמנים לשתף אחרים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מהספריה שלנו:
ice-creams-with-shells-beach
סיגל אהביאל
הקיץ בפתח ועימו 'רעש' רגשי ומחשבתי, שמחות ומפגשים מתוקים שאיתם מגיע גם, כן גם, פיזור יישוב הדעת…
carnival-mask-front-blurred-lights
סיגל אהביאל
לתחפושות בפורים מסר מאוד ברור – העולם הזה הוא תחפושת אחת גדולה! כי כשאנחנו מפנימים שכל העולם…
מחוסר שליטה לאור בהיר
סיגל אהביאל
 על דרך המליצה ניתן לומר שפורים הוא חג השחרור. הכיצד? כי בפורים מתבקש מאיתנו להמציא מתוכנו את…