מה באתר

כניסת חברים
שם:
סיסמא:
חדשות ועדכונים

חברות יקרות!

 

ראיון מרתק עם סיגל אהביאל ברשת מורשת

כנסו לצפות:

https://player.vimeo.com/video/191979000?title=0&byline=0&portrait=0

 

 

 

אמנם שבועות מאחרינו אבל הלימוד שהוא נושא איתו בכל שנה עבורנו- לגמרי בתוכנו!
לחצי על הקישור ושמעי כיצד זה שהבהמיות שבנו היא השער לאלוקות שבנו.
כיצד אין ברירה אלא לגעת בטמא כדי להפנים את הקדוש.

https://player.vimeo.com/video/171890302

 

 

חברה שלי האומנית אורית מרטין הציגה תערוכה של ציורים מקסימים המביעים רעיונות תורניים רוחניים.

כנסו ללינק ותהנו.

ואל תשכחו לחזור אלינו שוב לאחר הצפיה.. ♡
ttps://www.youtube.com/watch?v=ELaT13b-yeo&feature=youtu.be

 

חדש!!!

 

סרטוני תוכן חדשים וקצרצרים נמצאים בכפתור הוידיאו (סרטונים קצרים) -  שווה צפייה!!

 

 חדש!!!!

 

עלה סרטון חדש בשם "נימי נפשינו הנסתרים" מומלץ לצפייה..

להלן הקישור:

https://player.vimeo.com/video/130664022

 

בשעה טובה!

 

החל הקורס האינטרנטי - 27 שיעורים לצפיה מרתקים מעשירים ומכוונים לדעת מבוררת.

 מוזמנות להתקשר ולקבל סיסמה.

שני שיעורים ראשונים בחינם.

 

 

המשיכו להתעדכן ...

 

למעוניינים לקבל מאמרים חידושים ועדכונים ישירות למייל האישי - מוזמנים לשלוח לנו מייל ב"יצירת קשר" ונעדכן אתכם בשמחה.

 

ברוכות תהיו!!


 

 

 

 

 

 

אור גדול - שלא כסדר

שלח לחבר
הדפסה

שלושת המועדים פסח, שבועות, סוכות נקראים מקראי קודש. משמעות הדבר שהם כפי שאומר רבי נתן בליקוטי הלכות בעניין קדיש הלכה א' "בְּחִינַת מִקְרָאֵי קודֶשׁ שֶׁקּוֹרְאִים וּמְגַלִּים אֶת הרצון"

 

מגלה לנו הקב"ה במועדים שאין טבע בעולם כלל והכל מכל כל מתנהג רק כפי רצונו יתברך. בפסח ה' קורע לנו את ים סוף ומעביר בתוכו את ישראל בחרבה (אדמה יבישה) ובכך מגלה לנו שהוא מנהיג את הטבע ומשדד מערכותיו ברצונו. בשבועות הוא מוריד לנו תורה מהשמיים – עם ישראל רואים את הקולות. בסוכות הוא עוטף אותנו בענני כבוד- גם זאת הנהגה של מעל לטבע. המועדים קוראים לנו להיזכר ולדעת שכל העולם הזה הוא עולם הכפוף לרצונו וקדושתו של ה'. ה' יתברך, אומר רבי נתן, מדבר איתנו, קורא לנו, שלא נתעה לחשוב שיש טבע שפועל מרצונו אלא עבד הוא לרצון בוראו. ברצונו מסתתר מאחריו וברצונו משדד מערכותיו ומתגלה ברוב הדרו. ומצדנו עלינו לדעת איך להקשיב לקריאת הקודש הזו להתעורר ולהתקרב אליו.

 

כיצד נזכה לשמוע את קריאת המועדים הקוראים ומגלים לנו כי הכל מתנהג על פי הרצון העליון? כיצד נזכה לזכך את עינינו ולראות כי אין עוד מלבדו?

 

ספירת העומר הוא זמן הכנה לקבלת התורה. הכנת הכלים לשמוע את קריאת הקודש מהר סיני. בכוונות האריז"ל בחכמת הקבלה, מובא שבכל יום בספירת העומר מושפע לכל אחד ואחת מאיתנו מוחין חדשים משמיים. כלומר, אנחנו יכולים לקבל שכל חדש בכל יום מספירת העומר. מה הכוונה לשכל חדש? עניין זה הוא עניין מורכב. יש שני סוגי שכלים האחד הוא השכל שכל אחד מאיתנו מגיע לעולם עמו, איבר פיסי בגוף שנקרא מוח. איבר זה גדל ומתפתח במהלך החיים.

 

ברובד עמוק יותר קיים השכל הרוחני שמתלבש על האיבר הגשמי. זהו אור הנשמה המתלבש בגוף. והוא, אומר רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן תורה כ"ה, מורכב משלושה רבדים:

 

הראשון –שכל בכוח. זו היכולת שלנו ללמוד דבר חדש. כגון מוחו של תינוק מתפקד בתחילה בצורה אינסטינקטיבית, התינוק יודע לינוק ולאט לאט הוא גדל, ולומד פעולות חדשות כגון הושטת יד, אכילה, דיבור וכן על זה הדרך. כל אלו הם תפקודים חשמליים של המוח הגשמי. התינוק לאט קולט ידע חדש שלא היה שם קודם, וידע זה נזכר ונשמר במוחו ומשמש אותו. כך גם בחיי האדם הבוגר השכל מתרחב וקולט מידע חדש אבל הידע החדש עדיין לא פועל בו שינוי ממשי אלא שינוי תפקודי. אנחנו לא הופכים להיות מישהו אחר, רק הידע נוסף לזיכרוננו.

 

השני –שכל בפועל. יכולת עיבוד המידע. כאן פועל השכל על מנת להבהיר ולעבד את האינפורמציה שנקלטה אל תוך חיינו המעשיים. לאחר תהליך אנחנו מתחילים להשתנות ביחס לדבר שנלמד ומההשפעה שקיבלנו מאותו מידע חדש החיים נתפסים אחרת. זה משפיע על האישיות שלנו. למשל כשמתחילים ללמוד מקצוע בהתחלה רוכשים ידע, בתחילה ידע זה חיצוני לנו, יש את הידע אבל הידע עדיין לא מתלבש בתוכנו, וכשמסיימים את הלימודים אנחנו משתנים, אנחנו הופכים בעקבות עיבוד הידע והפיכתו לחלק מאיתנו, להיות אדם אחר. האישיות שלנו משתנה, זה מעצים אותנו ויש תחושה של הרחבת דעת.

 

הרובד השלישי – שכל נקנה. המדרגה הזאת באה לידי ביטוי כשהידע שהפנמנו משנה אותנו, והשינוי שהתחרש בנפשנו מכשיר בנו כלים להשיג הבנות שלא השגנו מתוך לימוד אלא שהשגנו מתוך הבנה קודמת וחיבור מידעים.ע"י השכל הנקנה אנחנו יכולים לתפוס דברים שלא נלמדו, יכולים לחוות אותם, אנחנו יכולים לגלות אותם בעיניי השכל - השכל הנקנה הוא, כאשר אנחנו יכולים להשיג ולתפוס בעיני רוחנו מציאות שלא נראית לנגד העיניים שלנו.

 

הדבר דומה לאדם שלומד תורה, בתחילה התורה חיצונית לו, היא בגדר ידע חדש לא מעובד וחיצוני מבחינת נפשו. בהמשך התורה חודרת לתוכו ומתחילה לחולל שינוי, האישיות שלו מתעדנת ומשתנה, הוא מתחיל לנהוג אחרת ולשדר אחרת. עד הפעולה השלישית של השכל הנקנה שהיא מציאות שבה התורה הופכת אותו לכלי שבאמצעותו הוא יכול להשיג השגות ולהבין רעיונות שהוא לא השיג אותן קודם.

 

לכן השכל הראשון נקרא שכל בכוח, שעדיין לא יצא מהכח אל הפועל. השכל השני - יותר רחב, יותר עמוק נקרא בשם שכל בפועל כלומר הוא בעל יכולת פעולה במציאות. השכל השלישי - השכל הנקנה, שכל זה נותר עמנו לעולם הבא. השגות רוחניות, השגות שלא למדנו אותן ממישהו אחר אלא שאנחנו מפנימיותינו רואים וחווים אותן, אנחנו חשים מציאות אחרת. עם השכל זה ניתן לעשות הקשרים, אסוציאציות חדשות ועם ההקשרים האלה אנחנו יכולים לבנות משהו שלישי כי יש לנו הפנמה של חומר שהופכת אותנו למבינים דבר מתוך דבר.

 

איך כל המושגים הללו מתקשרים אלינו? אצל כל אדם השכל נמצא במקום אחר וברובד אחר ובשלב אחר של החיים. למשל כשאגיד "בורא עולם" אז כל אחד יראה בעיני רוחו או יחווה משהו אחר. אחד יראה סבא טוב שמעניק ומחבק, יתכן שהשני יראה אבא קפדן ומעניש, האחר יראה ניסים ונפלאות, האחר יראה חבר מאוד טוב עם קשר אינטימי, האחר יראה מלך גדול ונורא שצריך לירא ממנו. כל אחד לפי השכל שרכש יפרש את האמירה. איש איש לפי השכל שלו נותן פירושים שונים וייחודים למציאות אובייקטיבית.

 

מסופר על הרב קרליבך שהתווכח עם מישהו שהיה רחוק מתורה ומצוות, וטען שלא מאמין בה'. בסוף השיחה אמר לו הרב קרליבך "באלוקים הזה שאתה מדבר עליו, אפילו אני לא מאמין, באלוקים הזה כמו שאתה משיג ותופס אותו, גם אני לא מרגיש שצריך להאמין "

 

עוד דוגמא מהעולם האנושי, כשהכרות עם מישהו מסתכמת בהכרות שמו בלבד ההכרות היא ברובד החיצוני שלו, יש לנו מידע חיצוני לגבי נתון מסוים. אך אם קיים יותר מידע לגבי האדם כגון מה הוא עושה בחייו ואיפה הוא גר ההכרות עדיין חיצוניות אבל רחבה יותר.לעומת זאת במידה וההכרות עמוקה יותר ומכירים את העולם הרגשי שלו, את דרך הפעולה שלו, מכירים איך הוא חושב .אז כך גם אנו מחוברים יותר, חווים יותר את המקום הרוחני של אותו אדם, מסוגלים גם כן להתאחד עמו ברגש וברוח.

 

נחזור כעת לספירת העומר שזוהי תקופה מיוחדת בה כפי שאומר האר"י הקדוש, שולח לנו הקב"ה מהשמיים מוחין חדשים, פוטנציאל לחיבור חדש לה' יתברך. בכל יום יורד שכל חדש משמיים, הארה חדשה מהשמיים. בתקופת ספירת העומר, במשך ארבעים ותשעה יום, יש לנו הזדמנות פז להתקרב לה' להשגות ולתובנות, דרך תיקון המידות של חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. גם כן בדקויות דקויות, בנימי הנימים של המידות: חסד שבחסד, בגבורה שבחסד, תפארת שבחסד וכן הלאה. בימים אילו מושפעים עלינו משמים הארות שמטרתם לקרב אותנו לה' יתברך. אנחנו מקבלים קריאה של ממש לקרבה לקב"ה וגם את היכולת הממשית להתחבר ממקום חדש להקב"ה, השכל נפתח על ידי המצוות שאנחנו מקיימים, בכך שאנחנו לוקחים על עצמנו יותר מעשים טובים ובהתחזקות בהתבוננות על עבודת הנפש הפנימית.

 

המטרה הנעלה היא שההתבוננות והמעשים הטובים יובילו אותנו להגיע לחוות את קרבת ה', חוויה פנימית ועמוקה, על מנת שהקרבה לא תישאר שכלית וחיצונית בלבד. שזה יהיה גילוי השכל הנקנה. חשוב שההתבוננות על מידותינו והנהגותינו ביום יום יובילו אתנו לשאלה ברמת המעשה. למשל איך בפועל נמצא ה' ב'נצחיות' שלנו? עד כמה אנחנו מתמידים בקשר איתו? עד כמה יש לנו אמון שהוא נמצא איתנו? ההתבוננות כזו תוביל אותנו להתחבר ולתפוס את ההארה והקרבה המיוחדת שיורדת מהשמיים. חשוב שננצל את הארה המיוחדת בספירת העומר וניפתח לקבל את הקרבה החדשה הזאת אל תוכנו פנימה, לתוך חיינו ממש. כך שהיא לא תישאר חיצונית אלא מחוברת ושייכת לחיינו. ואז יאיר בנו אותו אור גדול ומתנה גדולה של המוח החדש היורד עלינו משמים בכל יום כמאמר האר"י.

 

לפני שנוכל להתקרב לה' אנחנו צריכים להשתדל לדעת לפי המדרגה שלנו מה הוא רצונו מאיתנו, מה ה' ציווה? איך הוא פועל בבריאה? כדי שנוכל להתקרב אליו חשוב שנלמד מהצדיקים מי הוא בורא כל העולמים. אם לא נלמד עליו, אם לא נשמע מה התורה אומרת לנו עליו יהיה לנו קשה מאד להיות בעלי אמצעים כיצד להיות עמו בקשר ולהתקרב אליו. ההקדמות האלו של מידע שהן השכל בכוח הן אלה שמובילות אותנו לדעת בשכל בפועל. אחד מוביל לשני ובסופו של דבר למקום של השגה שהוא השכל הנקנה.

 

רבינו אומר בתורה כ"ה בליקוטי מוהר"ן שמה שישאר מאיתנו לנצח הוא רק השכל הנקנה שרכשנו פה בעולם הזה. מה שהשגנו את מציאות ה' בתוך ההעלמה של עולם הזה.

 

עם זאת חשוב לדעת שהחיבור הזה לנוכחות ה' בעולם הוא לא חיבור שקורה בפעם אחת וסופית, לא די שהתחברנו פעם אחת עם ה' ושאנחנו יודעים שיש ה' בעולם, שנפתח לנו הקשר איתו באופן חד פעמי. אלא, שהחיבור האמיתי הוא חוויתי פנימי ודינאמי.

 

מסע ההתקרבות הוא תהליך שבו לאט לאט מוסיפים קרבה. אך כדי להגיע למקום הזה אנחנו צריכים את ההקדמות השכליות והאינפורמטיביות כדי שנרכוש דעת איך אפשר להתקרב לה'.

 

המוח החדש הזה שנשלח בכל יום כמאמר האר"י בספירת העומר גם הוא לא מסודר וקבוע אלא שהוא דינאמי ומשתנה מעת לעת וממקום למקום. רבי נתן קורא לו "שלא כסדר" פעם אנו מרגישים הרחבת הדעת וחיבור ולעת אחרת ריחוק וערפול. ולפעמים אף חשיכה סמיכה מכסה אותנו. וחוזר חלילה. כל אלו הן הארות משמים המכשירות אותנו להתקרב לה' כל פעם מכיוון וזווית אחרת. דומה הדבר לקשר בין אנשים בזמנים שונים, יש קשר בעת שמחה ויש קשר בזמן של קושי. הקשר מתבטא אחרת בזמנים של ריחוק או בזמני רגיעה, וכן הקשר משתנה לפי המצב בעולם, לפי אם יש זמן מלחמה או שלום בעולם.

 

אותו הדבר זה הקשר שלנו עם הקב"ה, בכל יום יורד שכל חדש שמלמד אותנו איך להתקרב לה' יתברך ממקום אחר, מזווית אחרת. אין חיבור עקבי ולא משתנה גם בין אנשים אז קל וחומר שבין אדם לבוראו הקשר לעד משנה גוונים וטעמים.

 

יש אנשים שכשנמצאים לידם אנשים עצובים הם מרגישים הזדהות וקרבה, הם מרגישים מחוברים אליהם, הלב שלהם מרגיש את השני בדבקות גדולה, אבל כשהאנשים הנמצאים לידם הם בשמחה הם מרגישים דווקא ריחוק. הם לא יודעים להתקרב, לממש את החיבור בזמן של שמחה, הם מרגישים ששמחה זה משהו מנוכר להם ואין להם את הכלי שיצור את הקשר. לעומת זאת, טיפוסים הפוכים זורמים מאד במצבי שמחה, אבל כשיש עצבות, מצוקה, הם נבהלים ולא יודעים כיצד להתמודד עם המצוקה הזאת, הם לא יודעים להתחבר עם מי שנמצא במצוקה, בירידה או בצרה. העבודה להשיג קרבת ה' היא דינאמית - משמים מלמדים אותנו להתחבר בכל מצב ובכל זווית וזמן על ידי שינוי ההארות הבאות אלינו.

 

בספירת העומר אנו משתלמים בלהתקרב לה' דרך שבע בחינות - חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות, בכל ספירה מתגלה עניין אחר, אתגר אחר. בכל ספירה יש הזדמנות להכיר את ה' ממקום אחר, מזווית אחרת. לפעמים מתגלה אלינו ברחמים, לפעמים בהסתרה, ולעיתים הוא מאוד דורש מאיתנו, לפעמים מקבל אותנו בפתיחות ובחמלה. בכל מקום יש לנו הזדמנות להתחבר לה' בדרך ייחודית ושונה.

 

כיצד נהפוך את ההזדמנות הזו לכלי יקר בעבודת ה' הפרטית שלנו?

 

חשוב כמובן שנבין את המהות של כל ספירה ומה דרכי העבודה בתוכה? כל ספירה שונה ואחרת, אנחנו יודעים שהיום שונה מהלילה, כל אחד מהם דורש מאיתנו תגובה מתאימה. אנחנו לא מתקרבים לה' באמונה אחת פשוטה, אלא דרך נתיבים שונים, שבילים שאנחנו לומדים להכיר, ובעזרת התורה והצדיקים מתבוננים לעומקם ולפעולתם על חיינו.

 

ספירת העומר היא מסע של חיבור, לימוד של שפה חדשה שניתן להעמיק בה כל שנה מחדש. בכל שנה מקבלים את התורה, גם בשנה הקודמת היה מתן תורה, ושוב מדי שנה אנחנו קוראים את התורה מחדש. לכאורה אם קראנו את כל התורה מדוע צריך כל פעם מחדש לחזור על מה שאנחנו כביכול כבר מכירים? אלא שלתורה "סגולת התחדשות" – בכל עת ניתן למצוא בה חידוש שלא ראינו בה בשנה הקודמת. בכל פעם מלמד אותנו ה' פעם אחר פעם להתקרב אליו מזוית שונה, פעם מהזווית הזאת, פעם מהפן הזה, פעם ברובד זה ופעם ברובד אחר, בכל זמן יש התגלות חדשה אלינו ובתוכנו.

 

עד כאן הכל נשמע אופטימי נחמד ומאתגר, יש פתיחה חדשה, קירבה חדשה, מתנות מושפעות מן השמיים. אז למה אנחנו לא מרגישים את ההתחדשות והקרבה החדשה, ולמה זה כל כך מסובך וכל כך קשה? למה זה מורכב? שלמה המלך מלמד אותנו בספרו קהלת חוק רוחני "זה לעומת זה עשה האלוקים". - על כל מציאות של אור קיימת גם מציאות של חושך בהתאמה. אומר רבי נתן בליקוטי הלכות הלכות פיקדון כשם שהקב"ה מאיר לנו פנים ושולח לנו בספירת העומר מוחין חדשים, הארות חדשות בכל יום ויום כך גם באותה מידה אנו חווים חסרון אור שקודם לה. כמו שבטבע הקליפה מכפה על הפרי כך גם ברוחניות, לפני כל גילוי יש הסתרה. בדומה לפתח שניצב לפניו שער סגור, דלת שצריכה להיפתח לפני כל מעבר ממדרגה למדרגה. וכגודל הניסיון גודל הקושי, כגודל ההסתרה כך גודל ההזדמנות לגדילה.

 

לחוק הזה יש צדדים לא צפויים, רבי נתן אומר: לפעמים ישנה הסתרה מאוד גדולה לפני פתיחה מאוד גדולה, לפעמים יש הסתרה קטנה לפני פתיחה גדולה, לפעמים יש הסתרה מאוד גדולה לפני פתיחה מאוד קטנה. זה לא מדע מדויק וצפוי ועקב כך נדרשת מאיתנו גמישות ויכולת הסתגלות למצבים חדשים.

 

מלבד העובדה שקליפה תמיד קדמה לפרי, יש עניין נוסף והוא שהאופן שבו אנחנו מקבלים את המוחין החדשים, הוא בדרך שקוראים לה חז"ל שלא כסדר. על פי השכל האנושי היינו אומרים שהדרך הנכונה לעלות ממדרגה למדרגה תהייה באופן מסודר, שיטתי וקווי. אנחנו מדמיינים שקודם נעבוד על מידה אחת, נסיים לעבוד עליה, ואז נעבוד על מידה אחרת. תהייה לנו עליה ואז אולי תהייה לנו עצירה קטנה או ירידה קטנה ואחר כך נתחיל לתפס לעבר המדרגה הבאה. היינו מצפים בשכלנו האנושי שהעליות שלנו, הדרך שלנו להתקרב לה' תהיינה באופן מסודר והגיוני.

 

אך רבי נתן מגלה ואומר לנו בהלכות פקדון הלכה ד' אות ח' - דעו לכם שהמוחין שהקב"ה שולח לכם הם מגיעים אליכם באופן מבולבל מאוד. בדרך מבולבלת. הקב"ה יכול לפתוח לנו פתח ולשלוח לנו עליה מאוד גדולה ופתאום ירידה מאוד גדולה, אחרי שאנו עובדים על נושא מסוים ומשתנים מבפנים פתאום מרגישים שכל מה שהשגנו נעלם ומתהפך ושאנחנו נאלצים להתחיל הכל מחדש כאילו לא עבדנו על אותו עניין כלל. נותרים בטשטוש ובלבול. הבלבול הזה מורגש מאד בספירת העומר. בספירת העומר ישנם ימים של עליה מאוד גדולה ואז יש סגירה מאוד גדולה, ישנה התעוררות ומיד אחר מכן בלבולים גדולים. ישנם ניסיונות גדולים, פתיחות, סגירות, תהפוכות ודינמיות. ייתכן שביום אחד יעברו עלינו הרבה מאוד שינויים של עליות וירידות, פתיחות וסגירות. טלטלות חזקות.

 

נשמע לא פשוט? רבי נתן מעודד ואומר שזו הדרך בה הקב"ה מקרב אתנו. הקב"ה שולח לנו מוחין משתנים בכל יום, שולח לנו מתנות בכל יום כדי שנתקרב אליו, כדי שנוכל להשתנות ונוכל להתחבר אליו יותר ויותר. והוא עושה את זה בשני אופנים, האופן האחד שתמיד תמיד לפני כל פתיחה יש ניסיון, והאופן השני הוא שהמוחין לא באים באופן מסודר. אתם פתאום תרגישו שאתם בטלטלה, אתם תרגישו שכשאתם מתחילים להתקרב לה' יתברך אתם הופכים להיות מציאות מסורבלת ומאוד משתנה, תתחילו לראות שמשהו אינו כסדר אתכם. יש אפשרות שתרגישו כיצד חייכם מתהפכים מכיוון לכיוון. למשל אתמול היה לכם יום נפלא של התחברות ואור ופתאום הכל מתהפך, ההבנות שהיו אתמול נעלמו ובמקומם בא ערפול. התחושה שהרגשתם את ה' בצורה כל כך ברורה לא קיימת לפתע. או שאתמול זכיתם להתבודדות נפלאה הלב נפתח והמילים קלחו והיום אתם לא מצליחים לפתוח את הפה וכן דוגמאות רבות על זה הדרך. רבי נתן ממשיך לחזק אותנו בתוך הים הגדול של אי הוודאות- זאת הדרך שהקב"ה מקרב את בעל התשובה. רבי נתן מבין שמצב זה יכול להיות מבהיל ומבלבל ובצדק אנו עשויים לשאול את עצמנו מה קורה איתנו? מה קורה עם חיינו? היציבות מתערערת ואנחנו שואלים את עצמינו האם אנחנו בסדר? אולי משהו לא בסדר איתנו? והרי אנחנו לא יציבים ולא עקביים. הכול כל כך לא ברור ולא מסודר!

 

יכול להיות שמה שלקחנו על עצמנו לפני רגע, כעבור רגע כבר לא נעמוד בו, יכול להיות שנמצא את עצמנו קופצים מעניין לעניין.

 

כאשר יצאנו ממצרים והיינו בדרך לארץ ישראל, ה' לא לקח אותנו בדרך ישירה ממצרים להר סיני ומשם לארץ המובטחת. היתה לנו כברת דרך רוחנית לעבור וה' הוביל אותנו בסיבובים רבים במדבר. למה? הרי לה' לא קשה לקחת אותנו באופן מיידי וישיר מנקודה לנקודה. אלא שהקב"ה מדבר איתנו בשפה שלנו. בשפה שמתאימה לבלבול הפנימי שקיים בנו.

 

 

פרח    

כל הזכויות שמורות לסיגל אהביאל - שיח הלב | ת.ד. 453 קרית יערים. siach.halev148@gmail.com

 

הפעל נגישות

בניית אתרים